בכל גינת כלבים או הליכה בפארק, אפשר לראות שתי סצנות שחוזרות על עצמן:
🟢 הראשונה – השאיפה של כולנו:
בעלים רגוע, הכלב הולך לצידו, נהנה מהטיול.
כשהבעלים עוצר – הכלב עוצר. כשהוא ממשיך – הכלב ממשיך איתו.
הפקודות ניתנות פעם אחת, בטון ברור ובביטחון – והכלב מבצע מיד.
לא רק שהוא ממושמע, הוא נראה נהנה לשתף פעולה עם הבעלים.
🔴 השנייה – לצערי, הרבה יותר נפוצה:
הכלב מוציא את הבעלים לטיול.
הוא קובע את הקצב, בוחר כיוון, נעצר מתי שבא לו – לפעמים גם מתפרץ בנביחות על כלבים, חתולים, עגלות.
רואים את הבעלים מתוח, מחזיק חזק ברצועה, שגם ככה מתוחה מדי.
שניהם נראים בסטרס.
הטיול שאמור להיות כיף, מרגיש כמו משימה.
הכלב מוצף באנרגיה, כנראה מוציאים אותו רק פעם ביום.
ומהצד? זה נראה פחות כמו "זמן איכות", ויותר כמו יום סיוט משותף.
אבל האמת? הבעיה היא לא בכלב.
ברגע שבן אדם עומד בראש הלהקה, מנהיג רגוע, ברור, נוכח –
הכול משתנה:
הכלב רגוע יותר, הטיולים נעימים יותר, ושניהם זוכים לחיים הרבה יותר הרמוניים.
אז מה זה בעצם מנהיג הלהקה?
ואיך הופכים לאחד כזה?
מנהיג הלהקה
כהרגלנו, כדי להבין את הכלבים שלנו, נחזור רגע לטבע.
הגורם המרכזי שאפשר לכלבים לשרוד ולשגשג בטבע הוא החיים בלהקה.
כלב שחי לבד – הסיכוי שלו לשרוד כמעט אפסי.
אבל כשכלבים חיים כחלק מלהקה – הסיכוי שלהם לשרוד, לצוד ולהתרבות עולה משמעותית.
בראש כל להקה עומד כלב אחד.
בדרך כלל זה הזכר החכם, החזק והמצטיין ביותר.
אבל זה לא תפקיד קבוע.
אם הוא מפגין חולשה, גם ליום אחד – מיד יבוא אחר במדרג הלהקה, ויתפוס את מקומו.
בפשטות: החזק והראוי ביותר – הוא זה שמנהיג.
תפקידי מנהיג הלהקה בטבע:
- קביעת כיוון התנועה והנדידה
מנווט את הלהקה לפי מקורות מזון, מים וביטחון. - הובלת הציד והחלטה על טרף
בוחר את מטרת הציד, את שיטת ההתקפה ואת הזמן המתאים. - הגנה על הלהקה
מתייצב ראשון מול סכנות – טורפים, פולשים או מתחרים. - שמירה על סדר וגבולות בתוך הלהקה
מונע עימותים פנימיים, שומר על היררכיה ברורה. - אכילה ראשונה ובלעדית מהטרף
מסמן בכך את מעמדו, וגם מבטיח שהוא נשאר חזק כדי להוביל. - זכויות רבייה
לרוב רק המנהיג מזדווג – כדי להעביר את הגנים החזקים ביותר. - שמירה על יציבות ונוכחות רגשית
משדר רוגע וביטחון – מה שמשרה יציבות על כל חברי הלהקה. - היותו תחת בחינה מתמדת
עליו להוכיח בכל רגע שהוא כשיר – פיזית, מנטלית והתנהגותית.
מבחן 24/7
המנהיג נמצא כל הזמן תחת מבחן.
שאר חברי הלהקה, ובעיקר הסגנים שלו בוחנים אותו: האם הוא יציב? חזק? שומר על הביטחון?
אם לא – הוא מוחלף.
זו הדרך של הלהקה להבטיח שמי שמוביל אותה תמיד יהיה הכי מתאים,
והכי כשיר לתפקיד הקריטי הזה.
ואצל הגורים?
כשהכלב נולד, אמא שלו היא המנהיגה הראשונה שהוא מכיר.
והיא תמיד משדרת אנרגיה אחת: שלווה ואסרטיביות.
היא לא מתרגשת, לא מתבלבלת, לא מפנקת בלי גבולות.
היא ברורה, רגועה, נוכחת. וזה מה שגורם לגורים לעקוב אחריה.
וכשהגור גדל?
הוא יבחר לעקוב, רק אחרי מי שמשדר אותה אנרגיה:
רוגע. ביטחון. אסרטיביות.
אם אתם לא משדרים את זה –
הכלב שלכם לעולם לא יראה בכם מנהיג.
אופן בחירת המנהיג בטבע
בטבע יש שתי דרכים עיקריות לבחור את מי שיעמוד בראש הלהקה:
תא משפחתי ו־קואליציה.
תא משפחתי
זוג כלבים מתרבה ומביא לעולם שגר גורים (או כמה שגרים).
רק הגורים החזקים ביותר פיזית ומנטלית, ישרדו ויגיעו לבגרות.
במהלך כל התקופה הזו, אחד ההורים משמש כמנהיג.
לרוב זה הזכר, אבל גם הנקבה יכולה להיות המובילה.
כשהגורים גדלים, הם מפסיקים לראות בהוריהם "מנהיגים",
ומתייחסים אליהם כחברי להקה רגילים.
בשלב הזה, הכלבים הדומיננטיים ביותר יתחילו לקרוא תיגר על המנהיגות.
ואם ינצחו – הם יחליפו את ההורים.
קואליציה
בקואליציה, הכלבים לא גדלו יחד.
כל אחד הגיע ממקום אחר, ויש ביניהם פערי גיל ואופי – בדיוק כמו בגינת כלבים.
מתוך כל 10 כלבים רק 2 בערך נולדו עם תכונות של מנהיגות.
הם אלו שינסו לשלוט בלהקה ולהוביל אותה.
ההכרעה על המנהיגות נעשית בטקסים חברתיים, שבהם שני כלבים מפגינים דומיננטיות זה מול זה.
ברוב המקרים, אחד מתקפל, והשני מוכרז כמנהיג.
כשאין התקפלות, מתפתח קרב.
ברוב מוחלט של המקרים זה נגמר בפציעות קלות, אך יכול להגיע גם למלחמה עד המוות.
הקרבות מחלישים את הלהקה – ולכן הטבע מעדיף הכרעה בלי אלימות.
בסוף, תמיד יהיה רק מנהיג אחד:
הכלב המוכשר ביותר גם פיזית, וגם מנטלית – יעמוד בראש הלהקה.
אז מה בעצם למדנו מכל זה?
- לכלבים יש אינסטינקט עמוק לעקוב אחרי מנהיג רגוע ואסרטיבי.
- רק 2 מכל 10 כלבים בנויים לעמוד בראש הלהקה.
- לכל להקה חייב להיות מנהיג, אחרת היא לא שורדת.
- המנהיג נבדק כל הזמן, ואם הוא נחלש – מיד מחליפים אותו.
מה קורה כשהבעלים לא לוקח את המושכות?
בעלי כלבים שלא לוקחים אחריות על הלהקה שלהם
(וכן, גם שני פריטים זה להקה!)
בעצם מכריחים את הכלב שלהם להנהיג.
אז מה הבעיה בזה?
הכלב לא מתאים לתפקיד.
הוא אולי כלב נהדר, חכם, נאמן –
אבל הוא לא נועד לנהל עולם עם כבישים, מעליות, חשמל, גירויים אינסופיים וסכנות מודרניות.
זו אחת הסיבות המרכזיות לסבל של כלבים היום.
הכלב לא רוצה להנהיג – אבל הוא מרגיש שהוא חייב.
הבעלים לא מוביל, אז הכלב נכנס לתפקיד, בלית ברירה.
ומה יוצא מזה?
כלב שנמצא בלחץ תמידי כי התפקיד גדול עליו.
מגיב בלחץ או אגרסיביות לסביבה שלו, ולכן גם הטיולים איתו לא נעימים לבני הבית.
כתוצאה מכך – לא מוציאים אותו לטיולים והוא לא פורק אנרגיה כנדרש, מה שרק מחמיר בהרבה את הבעיה.
וכשהוא כבר יוצא – הוא בטירוף חושים, לא מצליח לתקשר עם הבעלים וכולם סובלים.
ובינתיים, הבעלים מחזיק ברצועה, מיואש, ושואל את עצמו:
איך הגעתי למצב הזה?
ועדיין… יש מי שיגיד לכם שאין דבר כזה "מנהיג להקה"
יש שטוענים שזה מיתוס, שהמושג מיושן, ושיש מחקרים חדשים שמפריכים את התיאוריה של מנהיגות אצל כלבים.
ממש בקצרה לגבי ה'מחקרים' האלו:
"מחקר" זו מילה חזקה שבאמצעותה עושים מניפולציות על אנשים.
אומרים לכם "לפי המחקרים כך כך צריך לעשות", וזהו נגמר הדיון ואין לכם מה להגיב.
כי הרי המדע לא טועה ומי אתם בכלל שתטילו ספק?!
על כל 'מחקר' כזה שטוען שאין מנהיגות אצל כלבים, יש 'מחקר' נגדי שטוען שזה כן קיים אצל כלבים.
התוצאה של ה'מחקר' תלויה בדעות של מי שיזם את המחקר, ואם התוצאות לא מתאימות לאג'נדה, אז ימשיכו לחקור עד שיגיעו לתוצאה הרצויה מראש.
וזה חברים, חארטה.
זה לא מחקר.
מי שרוצה ללמוד לעומק, כתבתי על זה בהרחבה במאמר נפרד,
והעצה שלי אליכם בינתיים היא: "טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים".
כלומר, מה שאנחנו רואים בשטח, בטיולים, פנסיונים, בגינות כלבים, וביום־יום –
מוכיח בוודאות שיש מנהיגות בעולם הכלבים.
וזה מביא אותנו ישר לנושא הבא…
מנהיגות כחלק מהשיטה המלאה
מי שניגש לאילוף כלבים, תוך התעלמות מיסוד המנהיגות, כנראה לא מבין את הכלבים לעומק.
תיקונים וחיזוקים לא יהיו אפקטיבים במקרים של משבר במנהיגות.
לפעמים אני נתקל במקרים שהכלב הגיע למצב שהוא זה שמנהל לבנאדם את החיים.
הנה מקרה די נפוץ: כלבים שתוקפים אורחים שמגיעים לבית.
דפיקות בדלת, הכלב נכנס לטרוף נביחות ורץ לכיוון הדלת.
הבעלים רץ אחריו תוך כדי שמנסה להרגיע את הכלב בליטופים (כלומר מחזק את הכלב על ההתנהגות).
כאשר הדלת נפתחת, הכלב כבר כועס ומשתולל.
אך הבעלים לא עושה כלום כדי להסביר לכלב שההתנהגות הזאת לא בסדר.
האורחים המסכנים נכנסים מפוחדים לבית, מלווים כל הדרך לסלון בנביחות רמות, ומתפללים בליבם שהערב לא ימשיך בכיוון הזה.
במקרה שהאורחים הגיעו במטרה רומנטית או עסקית, לאחר התחלה כזאת של הערב, דיירי הבית יצטרכו להוציא כמות נכבדת של קינוחים רק כדי לשקם את האווירה.
בתכלס, בני הבית התאימו את עצמם לכלב, ונתנו לו להחליט מי ייכנס לטריטוריה (הבית), ומי לא.
כשאני שואל את בעלי הכלב למה הוא נותן לכלב לנהל לו את חייו, ולא מעמיד את הכלב במקומו,
בדר"כ אני מקבל תשובות מתחמקות, והסיבה האמיתית היא שהם מפחדים שהכלב יפסיק לאהוב אותם.
אבל ההפך הוא הנכון!
ככל שתהיו יותר חלשים ו "מכילים", הכלב יבין שהוא לא יכול לסמוך עליכם בשעת צרה.
הכלב במהותו מחפש לשרוד (בדומה לכל בעלי החיים), ולכן האינטרס שלו להיות לצידכם יקטן.
אם אתם רוצים שהכלב יאהב אתכם יותר, תהיו חזקים מנטלית, תציבו גבולות ברורים לכלב ותהיו מנהיגים!
אנשים הדוגלים בשיטה הדמיונית, סליחה, התכוונתי השיטה החלקית, לא מתקנים את הכלב שלהם.
הסיבה היא, שהם לא רוצים להכניס את הכלב לסטרס (למרות שהתיקון לוקח בדיוק שניה).
אבל מצד שני הם מכניסים אותו לחרדה מתמדת ע"י הפיכתו למנהיג הלהקה.
העניין הוא שבניית מנהיגות לא קשורה בכלל לתיקונים.
תיקונים וחיזוקים אלו רק ערוצי תקשורת ועזרים, שבאמצעותם נעביר פידבק לכלב על התנהגותו, וכך נעזור לו להגיע למסקנות, איך עדיף לו להתנהג.
הרי ברור לכם שאם תלטפו את הכלב כל היום ותביאו לו אין סוף חטיפים, או להפך,
תהיו קשים איתו, ועל כל טעות קטנה, תכו אותו בחוזקה.
התוצאה כמובן תהיה כלב אומלל שסובל מבעיות התנהגות, ובטוח לא יראה בכם מנהיג.
כלומר שתיקונים או חיזוקים הם לא התבנית שבאמצעותה נבנה מנהיגות.
לפני שנגיע לפתרון, צריך לדבר קצת על הבעיה.
איך להיות מנהיג במשרה מלאה
יש מצב שלא שמתם לב, אבל יש מקומות שבהם אתם אוכפים את החוקים, ויש מקרים
שאתם "מחליקים" לכלב.
דוגמאות:
בבית אתם הבוסים, ובטיול אתם זורמים עם הרצונות של הכלב.
בחצר הבית אתם מחליטים, אבל בגינת הכלבים אתם לא אוכפים פקודות.
במטבח אתם קובעים, ובסלון הוא.
לרגע הכלב שולט, ורגע אחר כך נשלט.
חוסר האיזון הזה, פוגע בכלב, מוציא אותו משלוותו, ורק מרחיק אותו מהתואר "הכלב המאושר בעולם".
לכן, למען הכלבים שלנו אנחנו נתאמץ ונהיה מנהיגים ב 100% מהזמן.
ריכזתי עבורכם את ארבעת המקרים הנפוצים ביותר, בהם רוב בעלי הכלבים נכשלים, בלי לשים לב:
- הכלב מגרד את הדשא\אדמה לאחר עשיית צרכים – פעולה זאת לא נועדה לכסות את הצרכים, או לגרד את כפות הרגליים.
לכלבים יש בלוטות ריח, המפוזרות במקומות שונים בגוף, שניים מהם ממוקמות בכפות הרגליים האחוריות. בלוטות הריח עוזרות לכלב לפזר ריח בסביבה ולתקשר עם כלבים אחרים.לכל כלב יש ריח ייחודי רק לו.
לפי הריח, שאר הכלבים יידעו מה היה מצבו הבריאותי והמנטלי בזמן הפרשת הריח.
כגון: נרגש, מפחד, בתקופת ייחום וכו'.ככל שהריח נמצא ביותר מקומות, הכלב נחשב יותר בעניינים (בדומה לויראליות ברשתות החברתיות).
כאשר הכלב משפשף את רגליו באדמה לאחר עשיית צרכים, הוא בעצם מגדיל את חותמו באזור באמצעות פיזור יותר ריח.
פיזור האדמה גורם לריח להתפשט ליותר מקומות, והסימנים שנוצרים באדמה, גורמים לכלבים אחרים לבוא לראות, וכך גם הם יריחו את הפרשותיו.כלבים דומיננטים ירצו שכולם ידעו שהם כאן, והם חזק בעניינים.
כאשר כלב שנמצא בנוכחות כלבים אחרים, מסמן אזור בצרכים ואז מתחיל את הטקס של גירוד
האדמה, הוא למעשה מבצע אקט של התגרות ושליטה בשאר הכלבים.
דרך אגב, כך הוא רומז שהוא גם המנהיג מבניכם.מי שרוצה כלב רגוע וחברותי, שלא יאפשר לכלבו לערוך את הטקס הנ"ל בשום סיטואציה. - הכלב מחליט מה עושים בזמן ההליכה – אני מניח שיצא לכם ללכת לטיול עם הכלב, כשהוא הולך מקדימה, ואתם אחריו.
כשהוא מחליט לעצור ולהריח, אתם עוצרים אחריו.
כשהוא רוצה להגיע לכלב אחר בטיול, אתם אחריו וכו'…
מכיוון שהכלב לא נכנס לצרות והטיול היה סבבה, אין שום בעיה וכך תנהגו גם בטיול הבא.
תדעו שמבחינת הכלב הסיטואציה שונה לגמרי.מי שמוביל את ההליכה הוא ראש הלהקה.
באחריותו להגיב לסיטואציות שיתפתחו לאורך הדרך, והלהקה כמובן תפעל בהתאם לתגובתו.
אלו הם חוקי הלהקה, ומבלי שהתכוונתם, מינתם את הכלב לתפקיד המנהיג עד לסוף ההליכה.
קצת מזכיר נהיגה ברכב.
הנהג בלבד הוא האוחז בהגה ולוחץ על דוושות הבלמים או התאוצה, וכל יושבי הרכב
תלויים בשיקול דעתו.
כך גם ההולך בראש הלהקה, שולט ומשפיע על הלהקה.
הקפידו שהכלב יהיה לצידכם לכל אורך הטיול. - אכילה משותפת – זאת כנראה הטעות הנפוצה ביותר, והקלה ביותר לביצוע.
אז הנה לנו עוד הזדמנות לעשות עבודת המידות ולהשתפר….
אתם כנראה לא יוצאים מן הכלל, וגם אצלכם בבית בכל פעם שיש ארוחה טעימה שמתבשלת,
הכלב כבר מתכונן ומכין את הקיבה, וברגע שמתיישבים לאכול, גם הכלב
מתיישב סמוך לשולחן.
אתם כמובן מפנקים אותו ומידי פעם נותנים לו איזה משהו טעים מהצלחת.
אני לא שופט אתכם.
באמת קשה להתנגד למבט מהעיניים הטהורות האלו.
אם רצונכם להיות מנהיגים, עליכם להיות חזקים מנטלית לכל אורך היום!
בטבע כאשר המנהיג אוכל, הוא לא מתחלק עם אף חבר להקה במזונו (למעט גורים צעירים מאוד). מי שיעז להתקרב למזונו, מסתכן בתקיפה.
כאשר אתם מאכילים את כלבכם תוך כדי הסעודה, אתם מנמיכים את עצמכם בעיני
הכלב לדרגת חבר להקה זוטר.
בנוסף, הכלב מתוגמל על ההתנהגות שבאמצעותה הוא השיג מזון.
כלומר להציק בזמן האוכל, להפריע עם הרגליים, לבהות בכם וכו'.
לעולם אל תביאו (כולל כל יושבי השולחן) לכלבכם אוכל מהצלחת שלכם, בזמן שאתם אוכלים. - להיות בובה על חוט – הנה שלוש סיטואציות שקורות על בסיס יומי:
א) אתם בבית יושבים על הספה, והכלב מגיע עם כדור (או כל צעצוע) בפה ומזמין אתכם למשחק.
וואוו איזה כיף, כמובן שתזרקו לו את הכדור.
ב) אתם עוברים ליד הכלב, הוא מיד נשכב על הגב, ומבקש שילטפו אותו בבטן.
אתם עושים זאת בשמחה. איך אפשר בכלל להתנגד ?!
ג) הכלב ניגש אליכם ומתחיל לנבוח, לקח קצת זמן בפעמים הראשונות, אבל
עכשיו אתם כבר יודעים שזה אומר שהוא רוצה חטיף.
איזה חמוד….. אתם כמובן נותנים לו.
לכל המקרים האלו יש משמעות שונה בשפת הכלבים.
כאשר הכלב בא אליכם בדרישה מסוימת, ואתם נענים לו בחיוב, הוא למעשה שולט בכם.
ככל שזה יחזור על עצמו, כך הכלב יקבל לגיטימיות להחליט בעוד נושאים,
ובמקרים חמורים, אף לאכוף את החלטותיו.
אז מה לעשות?
להתעלם!
לא לגעת לדבר או להתסכל על הכלב. התעלמות מוחלטת.
לאחר שהכלב חדל מההתנהגות הזאת, אם תרצו, בתזמון הנכון עבורכם תלטפו,
תשחקו ותפנקו את הכלב בצ'ופר.
העיקר שאתם אלו שיוזמים את הפעולה.
לקראת סיום ולפני שעוברים לטיפים המסכמים, אני רוצה להזכיר את האמת.
האמת שלצערי כמה אנשים מנסים בכל כוחם להכחיש.
גבולות וחוקים = אהבה
אמא כלבה תסכן את נפשה כדי להגן על הצאצאים שלה.
אמא כלבה, חתולה, זאבה או נמרה וכמובן אישה, תקריב הכל בשביל הגורים (תינוקות) שלה.
כלומר שאהבה של האמא כלפי הצאצא, מוכחת ונמצאת מעל לכל ספק.
יחד עם זאת, כאשר אחד הגורים יחצה את הגבול ויעבור על החוקים, אמא כלבה
תתקן אותו בחריפות!
האמא לא משפילה או מתעללת בו, אלא מחנכת ומאזנת את הגור.
כאשר הגור יגדל, מנהיג הלהקה והחברים הדומיננטים בהיררכיה הלהקתית יעשו זאת במקומה.
אפשר בקלות לראות על כלבים (ואנשים) שגדלו בלי גבולות ברורים.
אנשים הדוגלים בשיטה החלקית ('החיובית'), טוענים שאסור לשים לכלב גבולות ברורים, אלא רק לחזק אותו על התנהגות רצויה, פשוט הולכים נגד החוקים של הטבע.
ילדים שגדלים בבית בלי חוקים וגבולות, ומותר להם לעשות ככל העולה על דעתם, יגדלו
להיות מופרעים ולא נעימים לסביבה.
כאשר הם יצאו החוצה לעולם, מהר מאוד הם יבינו שיש גבולות וחוקים.
ההתנהגות הפרועה שלהם תוביל אותם לעונשים, קנסות, נידו חברתי ואפילו בית כלא.
כלומר, שיש מנגנון חברתי שכן יאזן אותם, למרות שההורים שלהם הזניחו אותם
ולא השקיעו בחינוך….
הם לבסוף ילמדו את החוקים והגבולות של החברה, ויתנהגו כראוי.
אולם, במקרה של שיטת האילוף החלקית, אין מי שיאזן את הכלבים במקום הבעלים שלהם
וכך הכלבים יגדלו ויהיו מופרעים ולא מאוזנים כל חייהם.
בטבע, הכלבים האלו היו מתאזנים על ידי חברי הלהקה.
נוצר מצב שבו אנשים פועלים נגד הטבע, מוציאים את הכלבים שלהם מאיזון
ופשוט הופכים אותם למשוגעים.
אתם מוזמנים להיכנס לקבוצות שלהם בפייסבוק, ותראו שיש אנשים שאפילו
מתגאים בכך שהם דוחפים כדורים פסיכיאטרים לכלבם.
האירוניה היא שדווקא אותם אנשים שפוגעים בכלבים, בטוחים שהם מתקדמים ונאורים,
ואנחנו הפרימיטיבים החשוכים שמתעללים בכלבים.
אם אתם רוצים ללמוד איך לשים גבולות לכלבכם, בצורה נכונה ואחראית,
יש להיעזר במאלף כלבים מיומן, גם אם זה לא דרך אחד המאלפים של בית הכלבים.
לסיכום
מנהיגות היא חלק בלתי נפרד מחייהם של הכלבים.
בכל להקה (גם 2 פריטים זו להקה), קיים מנהיג.
על מנת לאפשר לכלבים שלנו חיים מאושרים, אנחנו ניקח את המנהיגות על עצמנו.
מנהיג הלהקה, זו משרה מלאה, ולכן אנחנו נהיה מנהיגים מעולים בכל זמן ובכל מקום.
את המנהיגות בונים בהדרגה והתמדה לאורך זמן, באמצעות שליטה בשאר היסודות:
שלווה ואסרטיביות, פריקת אנרגיה בצורה נכונה, והבנה איך כלבים לומדים ורואים את העולם.
הנה כמה עצות להמשך, מוזמנים לגזור ולהדביק על המקרר:
- תהיו תמיד ראשונים – מנהיג הלהקה מבצע ראשון כל דבר.
כנסו וצאו ראשונים מכל כניסה שאתם עוברים בה, אם זו דלת הבית, מעלית
או הכניסה לגינת הכלבים.
במיוחד אם אתם נתקלים בחברים במהלך הטיול, והכלב רוצה להגיד להם שלום.
- פריקת אנרגיה – ככל שהכלב יהיה יותר עמוס באנרגיה, כך המוח שלו יחסם לתקשורת.
וודאו שכלבכם קיבל את הטיולים הנדרשים.
אחרת יהיה לו קשה להקשיב לכם, וזאת לא תהיה אשמתו.
- רכושנות – כל הבית וכל החפצים בו (כולל הצעצועים של הכלב), שלכם.
אתם יכולים לקחת כל דבר שתרצו בכל זמן נתון.
אין דבר כזה "רק של הכלב".
- טיולים – אתם קובעים הכל בטיול.
מתי הולכים ומתי עוצרים, לאיזה כיוון ובאיזה קצב.
אסור לכלב למשוך אתכם ברצועה לאף מקום.
תאפשרו לכלב להגיד שלום רק לחלק מהכלבים שתפגשו בדרך.
היחס צריך להיות 3 כלבים מתוך 10 שתפגשו.
- מזון – המזון בטבע הוא המשאב החשוב ביותר להישרדות.
לכן, אתם אלו ששולטים בו באופן בלעדי.
הימנעו לתת לכלב מזון בזמן שאתם אוכלים, אלא רק לאחר שתסיימו.
מומלץ להאכיל את הכלב מהידיים, כך הכלב יקשר אתכם למזון.
- המקום של הכלב – אל תתנו לכלב לקבוע בעצמו, מהו איזור המרבץ שלו.
הראו לו בעצמכם, ומידי פעם תשנו לו את המקום.
כך הכלב יבין שהמקום הזה לא שייך לו בבלעדיות.
- מרחב אישי – אסור לכלב להיכנס למרחב האישי שלכם, ללא אישור.
כמובן שאסור לו להעיר אתכם משינה.
בטבע, כשמנהיג הלהקה ישן, אין סיכוי שמישהו יעז להפריע לו.
- בובות על חוט – אל תתנו לכלב לנהל אתכם.
אם הכלב נובח, נוהם, מפריע לכם עם הרגל וכו', כדי לגרום לכם לבצע פעולה מסוימת,
אסור לרצות אותו!
זה חל גם בנושא המשחקים.
אתם אלו שמנהלים באופן בלעדי את הקשר עם הכלב.
- אכיפת החוקים – אכפו באופן עקבי, את החוקים והגבולות שקבעתם.
זכרו שגם אמא כלבה, אוכפת את החוקים וכך פועל הטבע.
יש דרך נכונה לאכוף את החוקים, ואני ממליץ לכם להיעזר במאלף כלבים
מיומן עם ניסיון, גם אם זה לא מאלף של בית הכלבים.
