אקיטה יפני
ארץ מוצא
יפן
משפחה
שפיץ ופרימיטיביים
תוחלת חיים
10-14 שנים
גובה ממוצע
58-70 ס"מ
משקל ממוצע
27-50 ק"ג
האמת על אקיטה יפני ב-90 שניות
האקיטה היפני הוא כנראה הגזע הכי לא מובן בישראל. מצד אחד, האינטרנט מוצף בתמונות של "דובונים" מחייכים שמזמינים חיבוק, ומצד שני – מדובר בטורף מתוחכם, שומר טריטוריאלי וכלב עם קוד כבוד של סמוראי. גידול אקיטה יפני הוא לא תחביב, הוא דרך חיים. במדריך הזה אנחנו נפרק את כל המיתוסים, נבין בדיוק למי הוא מתאים (ולמי ממש לא), ונלמד איך לגדל את הכלב המרשים הזה בצורה שתבטיח לכם שנים של נאמנות שאין לה תחליף.
אם הגעתם לכאן כי ראיתם תמונה של "דובון חמוד" באינסטגרם ואתם מחפשים חבר פרוותי שיתכרבל איתכם ועם הילדים על הספה כל היום – תעצרו. קחו פרסה. זה לא הכלב בשבילכם. האקיטה יפני הוא לא "עוד כלב". הוא מונומנט היסטורי חי, סמוראי על ארבע, ולמען האמת? ברוב המקרים, הוא המורה, ואתם התלמידים.
האקיטה יפני הוא כלב פרימיטיבי (במובן האבולוציוני), שומר וצייד. הוא לא חי כדי לרצות אתכם כמו לברדור, והוא לא ירוץ אחרי כדור עשרים פעם רק כדי שתמחאו לו כפיים. הוא יעשה את זה פעם אחת, אם יתחשק לו, ובפעם השנייה יסתכל עליכם במבט של "אתם רציניים?".
למי הוא מתאים? למנהיגים שקטים. לאנשים שמבינים שאהבה של כלב כזה היא כבוד שצריך להרוויח, לא מתנה שמקבלים חינם. אם אתם מוכנים להשקיע בבניית מערכת יחסים מבוססת אמון וגבולות ברורים, תקבלו את הנאמנות החזקה ביותר שקיימת בעולם הכלבנות. אבל אם אתם מחפשים בובה פרוותית – האקיטה יפני ישבור לכם את הלב (ואולי גם את הבית).
הנאמנות שלו היא משהו מיסטי כמעט. הוא שקט, נקי כמו חתול, וכשהוא מחליט שאתם "שלו" – אף אחד לא יוכל לפגוע בכם.
תוקפנות כלפי כלבים מאותו המין היא ברירת המחדל. זכר עם זכר זה מתכון לקרב גלדיאטורים, לא למשחק בפארק.
הגזע רגיש למחלות אוטואימוניות (כמו SA ו-VKH) שדורשות עירנות שיא וכיס עמוק לטיפולים.
האקיטה אינו אינו רק כלב; הוא מוסד תרבותי חי המוגדר בחוק היפני כ"אנדרטת טבע". כדי להבין את הכלב שיושב היום בסלון בישראל, עלינו לקלף את שכבות המיתוסים הרומנטיים ולראות את האמת בשטח: מדובר בטורף מתוחכם בעל קודים התנהגותיים נוקשים, שעוצב על ידי תנאי שטח קיצוניים וצרכי הישרדות פראיים.
שורשי הגזע נעוצים במחוז אקיטה (Akita Prefecture), אזור הררי מושלג וקשוח בצפון האי הונשו. אבותיו הקדמונים, שנודעו בשם מטאגי אינו (Matagi Inu), פותחו על ידי ציידי המטאגי המסורתיים לא כחיות מחמד, אלא ככלי נשק ביולוגי לכל דבר.
תפקידם המבצעי היה איתור והתמודדות פיזית מול טרף מסוכן: דובים שחורים יפניים (Tsukinowaguma), חזירי בר ואיילים. מהניסיון שלנו עם הגזע, אנחנו רואים עד היום כיצד דרישות העבודה הללו מעצבות את ההתנהגות שלו בבית המודרני:
עבודה בדממה: הצורך לא להבריח את הטרף יצר כלב שמעט מאוד לנבוח. כשאקיטה נובח, זהו סימן אזהרה ממשי ולא רעש רקע.
עצמאות מחשבתית: מול דוב, הכלב היה חייב לקבל החלטות בשבריר שנייה ללא פקודה מהבעלים. בחיים בדירה, זה מתרגם לכלב שלא תמיד רואה צורך לציית לפקודות "שב" אם הוא לא מוצא בהן היגיון באותו רגע.
נאמנות שבטית: החיים בקהילות מבודדות יצרו קשר עמוק לקבוצה הקרובה וחשדנות אינהרנטית כלפי זרים – תכונה שדורשת ניהול קפדני במפגש עם אורחים.
החל משנת 1603, בתקופת אדו, האזור הפך למוקד של קרבות כלבים שנועדו להעלות את המורל של מעמד הסמוראים. כדי לייצר מכונת לחימה גדולה וכבדה יותר, המגדלים הכליאו את המטאגי המקורי עם גזעים מערביים כבדים כמו מסטיף (Mastiff), דני ענק (Great Dane) וסן ברנרד (Saint Bernard), וכן עם הטוסה אינו (Tosa Inu) היפני.
תהליך זה הוביל לשינוי פיזי וגנטי עמוק. המאפיינים המקוריים של משפחת השפיץ – האוזניים הזקופות והזנב המגולגל – החלו להיעלם לטובת מבנה גוף כבד, אוזניים שמוטות ומזג אגרסיבי יותר. למרות שקרבות הכלבים נאסרו ביפן ב-1908, המטען הגנטי הזה נשאר חלק מההיסטוריה של הגזע ומשפיע על היחס של האקיטה לכלבים אחרים גם כיום.
מלחמת העולם השנייה הביאה את האקיטה לסף הכחדה מוחלטת. המחסור במשאבים הוביל את הממשלה היפנית להוציא צו החרמה לכל הכלבים שאינם כלבי רועים גרמניים (German Shepherd), במטרה להשתמש בפרוותם לייצור מעילים צבאיים.
אנחנו רואים בתיעוד ההיסטורי שתי אסטרטגיות הישרדות נואשות שנקטו הבעלים:
הכלאות חירום: זיווג של האקיטות עם רועים גרמניים כדי להציג אותם ככלבי עבודה צבאיים ולמנוע את השמדתם.
בריחה להרים: הברחת הכלבים הטהורים לכפרים מבודדים ותנאי מחיה קשים.
בסיום המלחמה ב-1945 נותרו פחות מ-20 פרטים טהורים. הגזע היה מפוצל, פגוע גנטית ומעורבב עם דם של כלבי שמירה ורועים.
השיקום של הגזע לאחר המלחמה הפך לסמל של התחייה הלאומית היפנית, אך הוא יצר פיצול היסטורי בין שתי גישות שהוביל לקיומם של שני גזעים נפרדים:
הקו האמריקאי (Dewa Line): חיילים אמריקאים שהוצבו ביפן התלהבו מהכלבים הגדולים והמסיביים שהכילו דם של מסטיף ורועה גרמני. הם לקחו אותם לארה"ב, ושם התפתח האקיטה האמריקאי (American Akita) – כלב רחב, כבד, בעל "מסכה" שחורה על הפנים.
הקו היפני (Ichinoseki Line): מגדלים יפנים שאפו לחזור למקורות. הם ביצעו הרבעה סלקטיבית קפדנית כדי לנקות את הגנים הזרים ולהשיב לאקיטה את מראה השפיץ המקורי: מבנה קליל יותר, צבעים נקיים ואוזניים זקופות.
המאבק על זהות הגזע הסתיים רק בתחילת שנות ה-2000, כאשר ארגון הכלבנות הבינלאומי (FCI) הכיר בהם כשני גזעים נפרדים לחלוטין. כיום, כשאנחנו בוחנים אקיטה אינו, אנחנו לא רואים רק "כלב יפה", אלא שורד של מערכות גנטיות מורכבות שהפכו אותו לאחד הגזעים המורכבים והמרתקים ביותר לגידול בבית המודרני.
בואו נשבור את המיתוס הכי גדול ברשת: האקיטה יפני הוא לא "דובון חיבוק". הוא סמוראי. יש לו כבוד עצמי, יש לו גבולות ברורים, והוא לא סובל חוסר נימוס. הבעיה מתחילה כשאנשים מנסים לגדל אותו כמו גולדן רטריבר. זה פשוט לא עובד.
בתוך הטריטוריה שלו, האקיטה יפני הוא דייר מושלם. הוא שקט, נקי בצורה כמעט אובססיבית (רבים מהם מנקים את פניהם כמו חתולים), והוא לא צריך אתכם "על הוריד" כל היום. הוא יהיה נוכח בחדר, ישמור על קשר עין, אבל לא יטפס עליכם.
אבל – וזה אבל גדול – הוא רכושני. זה יכול להיות האוכל שלו, המיטה שלו, או אתם. בלי גבולות ברורים מהיום הראשון, הוא יחליט שכל מה שבבית שייך לו.
כשזרים נכנסים אליכם הביתה, אל תצפו מהאקיטה לקפוץ עליהם בשמחה. התגובה הטבעית שלו היא "אדישות מנומסת". הוא יבחן אותם מרחוק. אם אתם, המנהיגים, משדרים שהכל בסדר – הוא יקבל אותם. אם אתם לחוצים – הוא ייכנס למצב הגנה.
חשוב להבין: הכלב לא מקשיב למילים שלכם ("זה בסדר חמודי, הוא חבר"). הוא מרגיש את האנרגיה. אם אתם משדרים ביטחון, הוא יהיה רגוע.
האקיטה יפני יכול להיות מדהים עם הילדים של המשפחה שלו, עליהם הוא יגן בחירוף נפש. אבל, וזו אזהרה חמורה: הוא לא סובלני למשחקים אלימים, משיכות באוזניים או הצקות.
הסכנה האמיתית היא עם ילדים זרים. אם חבר של הילד מגיע והם מתחילים "ללכת מכות" בצחוק, האקיטה עלול לפרש את זה כתקיפה אמיתית ולנטרל את ה"איום". אסור להשאיר אותם עם ילדים ללא השגחה, נקודה.
כאן רוב האנשים נופלים. האקיטה יפני, בעיקר הזכרים, הם בעלי אינטולרנס (חוסר סובלנות) לכלבים אחרים מאותו המין. זה צרוב בגנטיקה שלהם מימי קרבות הכלבים ביפן.
אל תנסו "לחבר" אותו בכוח עם הזכר של השכנים. זה לא יגמר במשחק, זה יגמר אצל הווטרינר. הטיולים איתו הם טיולי רצועה בלבד, ומפגשים בגינות כלבים הם לרוב רעיון גרוע מאוד בבגרות.
אנשים קוראים לו "עקשן". אנחנו קוראים לזה "חושב". האקיטה יפני לא יבצע פקודה בצורה עיוורת אם הוא לא רואה בה היגיון או אם המנהיג שלו נתפס בעיניו כחלש. הוא בודק אתכם כל יום מחדש. זה לא עקשנות, זו אינטליגנציה גבוהה ועצמאית.
אין לכם כוח לקרוא?
הסקירה המלאה בוידאו
לפני שאתם שואלים "כמה הוא עולה?", תשאלו "כמה עולה להחזיק אותו?". האקיטה יפני הוא לא רכב חסכוני. הוא ג'יפ יוקרתי שדורש דלק איכותי ומוסך מורשה. אם תנסו לחסוך כאן, תשלמו ביוקר אצל הווטרינר.
בישראל, מחיר גור אקיטה יפני גזעי עם תעודות נע בין 5,000 ל-10,000 ש"ח.
אם מצאתם "אקיטה גזעי בלי תעודות" ב-2,000 ש"ח, אתם לא קונים מציאה, אתם קונים מנוי לכל החיים למרפאה הווטרינרית. גורים ללא תעודות מגיעים לרוב מהרבעות פיראטיות ללא בדיקות אגן וללא בדיקות למחלות העור הגנטיות (SA) שהורסות את הגזע. אל תהיו חלק מהתעשייה הזו.
בואו נהיה ברורים: אקיטה יפני ומזון מתועש (כדוריות יבשות) זה מתכון לבעיות עור. הגזע הזה רגיש מאוד לאלרגיות, וכל דגן או חומר משמר יכול להצית התפרצות של גירודים ודלקות.
בבית הכלבים אנחנו דוגלים בהאכלה של מזון טבעי בלבד (תזונה המבוססת על בשר חי, עצמות ואיברים פנימיים כמו בקר, עוף, הודו או דגים). זה לא טרנד, זו בריאות. הכלב יראה טוב יותר, יריח טוב יותר, והפרווה שלו תבריק.
בגלל הנטייה לבעיות אגן ומחלות אוטואימוניות מורכבות, לגדל אקיטה בלי ביטוח זה הימור כלכלי מסוכן. ניתוח החלפת מפרק ירך יכול לעלות עשרות אלפי שקלים. הפוליסה היא רשת הביטחון שלכם.
| סעיף הוצאה | עלות שנתית משוערת | הערות |
| מזון טבעי איכותי | 8,064 ש"ח | מחושב לפי 2% ממשקל הגוף (בשר בקר/עוף/דגים) |
| ביטוח בריאות | 1,800 ש"ח | חובה! כיסוי קריטי לאגן ומחלות עור כרוניות |
| חיסונים וטיפול מונע | 1,000 ש"ח | משושה, כלבת, תולעת הפארק |
| אמפולות נגד טפילים | 600 ש"ח | חיוני לכלב עם פרווה כפולה וצפופה |
| טיפוח (מספרה/ציוד) | 1,000 ש"ח | טיפול מאסיבי בנשירה פעמיים בשנה |
| אילוף וחינוך | (3,000 ש"ח)* | *הוצאה חד פעמית בשנה הראשונה, אך קריטית |
| סך הכל שנתי (שוטף) | כ-12,464 ש"ח | עלות האחזקה השנתית הקבועה |
לגדל כלב שפותח בשלג של צפון יפן בלב המזרח התיכון זה אתגר. זה אפשרי, אבל זה דורש היערכות. מי שחושב שהוא יכול לזרוק אקיטה יפני לחצר באוגוסט ולשכוח ממנו, ימצא את עצמו מהר מאוד במיון.
תתפלאו, אבל התשובה היא כן. ואפילו כן גדול. בתוך הבית, האקיטה יפני הוא "שטיח יוקרתי". הוא לא משתולל, לא נובח בלי סיבה ולא הורס רהיטים (כל עוד הוא פורק אנרגיה בטיולים). הוא מתאים מאוד לחיים בעיר, בתנאי אחד קריטי: מעלית. נקודה למחשבה: בגלל הרגישות באגן, מדרגות הן אויב. אם אתם גרים בקומה שלישית בלי מעלית, אתם שוחקים לו את המפרקים יום יום. כשהוא יזדקן או חלילה יצטרך ניתוח, איך תורידו כלב של 40 ק"ג במדרגות?
ישראלים אוהבים להשאיר את הכלב במרפסת כשהם בעבודה. עם אקיטה יפני זו טעות. ראשית, הוא יצפה על השכונה ויפתח התנהגות שמירה אובססיבית. שנית, המרפסת מתלהטת. מקומו של הכלב הזה הוא בתוך הבית הממוזג.
הפרווה הכפולה של האקיטה נועדה לבודד מקור, אבל היא עובדת פחות טוב מול הלחות של מישור החוף. הסכנה היא לא רק "בקיץ", אלא בכל יום שבו הטמפרטורה עולה והלחות גבוהה. חוקי הברזל לימים חמים:
אנחנו חיים במדינה לחוצה, והאקיטה יפני הוא ספוג של אנרגיה. כשיש אזעקה, הכלב לא מבין את המילים "צבע אדום", הוא מרגיש את הלחץ שלכם טס מאפס למאה. בגלל האופי הרגוע שלו, רוב האקיטות לא ייכנסו להיסטריה מרעשים כמו גזעים אחרים, אבל הם כן ייכנסו למצב "הגנה" אם ירגישו שאתם בפחד. הכניסה לממ"ד צריכה להיות פקודה שגרתית ונעימה, ולא גרירה בכוח. תרגלו איתו כניסה לחדר הביטחון בימי שגרה עם חטיפים שווים, כדי שבזמן אמת הוא ירוץ לשם בשמחה.
אילוף אקיטה יפני הוא לא "חוג לאחר הצהריים". זה המבחן האמיתי שלכם כבני אדם. אם הצלחתם לאלף אקיטה, אתם יכולים לנהל כל דבר בחיים. אבל אם תבואו בגישה של "אילוף בכוח" או מצד שני "פינוק יתר", הכלב הזה יקפל אתכם.
הטעות הנפוצה ביותר: אנשים מנסים להיות "חברים" של הכלב. אקיטה יפני לא מחפש חבר למשחק שש-בש. הוא מחפש מנהיג. בטבע, אין דמוקרטיה. יש מי שמוביל ויש מי שהולך אחריו. אם הכלב ירגיש שאתם הססנים, לא עקביים או חלשים, הוא יקח את הפיקוד באופן טבעי. זה לא "רוע", זה אינסטינקט הישרדותי. החוק: הכלב לא מקשיב למילים, הוא מרגיש את האנרגיה. אם אתם נותנים פקודת "שב" בטון מתחנן או שואל, הוא יתעלם. הפקודה צריכה להיות רגועה, בטוחה וחד משמעית.
אז זהו, שלא. הוא לא עקשן, הוא פשוט חכם מדי בשביל משחקים מטופשים. אקיטה יפני שואל את עצמו שאלה אחת לפני כל פעולה: "מה יוצא לי מזה?". בניגוד לבורדר קולי שיעבוד בשביל ליטוף, האקיטה צריך מוטיבציה אמיתית. האילוף חייב להיות מבוסס על כבוד הדדי וחיזוקים מדויקים (אוכל שווה באמת), ולא על חזרות אינסופיות שמשעממות אותו.
יש לכם חלון הזדמנויות קצר מאוד, עד גיל 4 חודשים, לעצב את תפיסת העולם שלו. בגלל החשדנות המובנית שלו כלפי זרים, חובה לחשוף אותו לכמה שיותר אנשים, רעשים, משטחים ומצבים כשהוא גור. אזהרה: חשיפה היא לא "לזרוק אותו לגינת כלבים". זה מתכון לטראומה ולתוקפנות עתידית. חשיפה היא לתת לו לראות עולם בצורה מבוקרת, כשהוא מרגיש מוגן לידכם.
בגלל יצר הציד החזק, אקיטה שרואה חתול עלול להתנתק מכם בשניות. אימון לקריאה "אלי" הוא לא המלצה, הוא ביטוח חיים. עם זאת, בואו נהיה כנים: עם אקיטה יפני, לעולם אל תסמכו על זה ב-100% בשטח פתוח. הרצועה היא החיבור הפיזי והמנטלי ביניכם.
מה שקראתם עכשיו זה הבסיס להבנת הגזע, אבל זה לא מספיק כדי לבנות את הכלב המושלם. כדי למנוע את בעיות התוקפנות והדומיננטיות שהאקיטה מפורסם בהן, אתם חייבים להבין את הפסיכולוגיה העמוקה של עולם הכלבים.
בדיוק בשביל זה הכנו לכם את מדריך האילוף המלא בחינם באתר בית הכלבים. זהו קורס של 4 פרקים שילמד אתכם איך להפוך למנהיגים שהכלב רוצה להקשיב להם, ואיך לפתור בעיות התנהגות מהשורש במקום לשים פלסטר. אל תחכו שהבעיות יתחילו – כנסו למדריך החינמי עכשיו והתחילו ברגל ימין.
בואו נניח את הקלפים על השולחן: אקיטה יפני הוא גזע חזק ועמיד, אבל הגנטיקה שלו נושאת "מטעני צד" שאתם חייבים להכיר. כתוצאה מכך שהגזע כמעט נכחד ושוקם ממספר מצומצם של כלבים, נוצרו רגישויות ספציפיות מאוד. לגדל את הכלב הזה בלי גב כלכלי לטיפולים רפואיים זה הימור מסוכן שאנחנו ממליצים לא לקחת.
כשמדברים על אקיטה יפני, אנחנו לא מדברים על סתם דלקת אוזניים. אנחנו מדברים על מחלות אוטואימוניות (הגוף תוקף את עצמו) שהן כרוניות, יקרות לטיפול, ודורשות מעקב לכל החיים. במקום "בעיות עור" -> תבינו שמדובר במחלה שיכולה לגרום להתקרחות מלאה ולצורך בתרופות יקרות כל חודש. במקום "בעיות עיניים" -> מדובר בתסמונת שיכולה לגרום לעיוורון מהיר אם לא מטפלים בה מיד.
בגלל הפרווה הכפולה והעבה של האקיטה, קשה מאוד לזהות עליו קרציות ופרעושים. בישראל, קרצייה אחת נגועה בקדחת קרציות יכולה להסתתר עמוק בתוך הפרווה הצפופה ולגרום למחלה קטלנית לפני שתספיקו לראות אותה. מניעה אגרסיבית (אמפולות וכדורים איכותיים) היא חובה, לא בחירה.
פעמיים בשנה, האקיטה עובר תהליך שנקרא "החלפת מעיל". זה לא סתם נשירה, זו התפוצצות של פרווה. במשך כשלושה שבועות, הבית שלכם יתמלא בכמויות של שיער שיכולות למלא שקית זבל גדולה כל יום. המשמעות: תצטרכו להבריש אותו יום-יום, ומומלץ מאוד לקחת אותו למספרה מקצועית ל"דילול" ושימוש במפוח חזק. זו הוצאה שוטפת שחייבים לקחת בחשבון.
לאור הרגישות הידועה במערכת החיסונית ובאגן, ההמלצה המקצועית שלנו היא חד משמעית: ביטוח בריאות מקיף הוא הכרחי. אתם לא רוצים להגיע למצב שבו הווטרינר אומר שצריך ניתוח ב-20,000 ש"ח או תרופה באלף שקל בחודש, ואתם צריכים לבדוק אם יש לכם כסף בחשבון כדי להציל את הכלב.
בניגוד לכלבי רועים (כמו בורדר קולי) שצריכים לרוץ 10 ק"מ ביום כדי לא להשתגע, האקיטה יפני הוא כלב של "כוח מתפרץ". הוא לא צריך שתקרעו אותו בריצות ארוכות, הוא צריך שתאתגרו אותו מחשבתית ופיזית בצורה חכמה.
זוכרים שהוא היה צייד דובים? תשתמשו בזה. במקום סתם לזרוק כדור (שכנראה ישעמם אותו אחרי פעמיים), שחקו איתו משחקי הרחה. החביאו חטיף או צעצוע אהוב בגינה או בבית ותנו לו "לצוד" אותו. העבודה עם האף מעייפת את המוח שלו הרבה יותר מריצה סתמית ונותנת לו סיפוק יצרי עצום.
אנחנו חוזרים ומדגישים: אקיטה יפני ומכת חום זה סיפור אהבה טראגי. בחודשים החמים (שזה חצי שנה בישראל), הפעילות האקטיבית חייבת להיות מוגבלת לשעות הקרירות – מוקדם מאוד בבוקר או מאוחר בלילה. בשאר היום? משחקי חשיבה בתוך המזגן. אל תקחו אותו לרוץ עם האופניים בצהריים, אתם מסכנים את חייו.
הגענו לשורת הסיכום. האקיטה יפני הוא יהלום, אבל הוא יהלום לא מלוטש. הוא מתאים לאנשים שכבר גידלו כלבים ומבינים שכלב הוא לא צעצוע, אלא יצור חי עם רצונות וצרכים. הוא מתאים למי שמוכן להשקיע זמן בחינוך, כסף בבריאות, ואנרגיה בבניית קשר שמבוסס על כבוד הדדי ולא על פינוקים.
אם אתם מחפשים כלב שיקבל את פניכם בקפיצות שמחה כל פעם שנכנסתם לחדר, שיאהב את כל העולם ושיסתדר עם הזכר של השכנים – קחו גזע אחר. אבל, אם אתם מחפשים שותף שקט, נאמן עד מוות, שומר אמיץ וכלב עם אישיות של קיסר – ואתם מוכנים לתת לו את ההנהגה שהוא צריך – האקיטה יפני ישנה לכם את החיים לטובה. זו לא סתם בעלות על כלב, זו ברית.
אנחנו מאלפים בשיטה שהכלב באמת מבין!
אצלנו לא מדובר רק בלימוד פקודות, אלא בהבנה עמוקה של איך הכלב שלכם תופס את העולם.
תקבלו תוכנית אילוף מותאמת אישית, שתאפשר לכם לתקשר עם הכלב בשפה שלו,
לבנות מערכת יחסים המבוססת על אמון וכבוד הדדי, ולהגיע לתוצאות אמיתיות ויציבות לאורך זמן.
