בישון פריזה
ארץ מוצא
האיים הקנריים
משפחה
לוויה וזעירים
תוחלת חיים
12-15 שנים
גובה ממוצע
25 - 30 ס"מ
משקל ממוצע
4-7 ק"ג
האמת על בישון פריזה ב-90 שניות
אם אתם מחפשים כלב שנראה כמו ענן צמרירי אבל מתנהג כמו לוחם קטן ומלא שמחת חיים, הגעתם למקום הנכון. בישון פריזה הוא אחת התעלומות הגדולות בעולם הכלבנות: מצד אחד, מראה של בובה שברירית שדורש ליטוף אינסופי. מצד שני, היסטוריה של כלב עבודה קשוח ששרד הפלגות בים וחיים בקרקס.
רבים מתייחסים אליו כאל "צעצוע", וזו הטעות הראשונה. בבית הכלבים אנחנו רואים בו כלב עם אישיות ענקית, אינטליגנציה חריפה וצורך עז במנהיגות שקטה וברורה. במדריך הזה נפרק את כל מה שידעתם על הגזע -מהטיפוח שתובעני יותר מתינוק, ועד לאופי המפתיע שלו.
בואו נניח את הקלפים על השולחן. כשאתם רואים בישון פריזה ברחוב, מטופח ומסופר למשעי, אתם רואים את התוצאה הסופית. מה שאתם לא רואים, זה את ההשקעה האדירה שנדרשת כדי להגיע לשם. יש נטייה לחשוב שמדובר ב"כלב שטיח" -כזה שיושב על הספה, נראה יפה ולא דורש כלום.
אז זהו, שלא.
מדובר בכלב עם "מנוע" פנימי חזק. הוא לא פודל, והוא בטח לא מלטז. הבישון הוא כלב עם עבר של יורד ים וליצן קרקס. זה אומר שיש לו סיבולת, יש לו דעה, ויש לו צורך לפרוק אנרגיה. הבעיה מתחילה כשהבעלים מתייחסים אליו כמו לתינוק אנושי במקום לכלב. ברגע שאתם מרחמים עליו בגלל הגודל שלו, אתם יוצרים אצלו חוסר ביטחון.
הכלב הזה לא מקשיב למילים המנחמות שלכם, הוא מרגיש את האנרגיה המהססת. אם לא תציבו לו גבולות ברורים, אתם תקבלו את מה שמכונה "תסמונת הכלב הקטן" -נבחנות, רכושנות ושליטה על הבית. אבל, וזה אבל גדול -אם אתם אנשים שאוהבים לטפח, שיש להם זמן להשקיע, ואתם מחפשים בן לוויה שיהיה הצל שלכם בבית וגם שותף לטיולים עירוניים -אתם עומדים להתאהב ברמות שלא הכרתם.
השילוב המושלם בין "כרית חימום" אוהבת בבית לבין ליצן קרקס שמח ומצחיק בחוץ, וכל זה בלי שערות על הספה.
הכלב הזה הוא "צל". הוא לא מסוגל להיות לבד. אם תכננתם להשאיר אותו 9 שעות ביום בבית -צפו להרס, נביחות ומצוקה אמיתית.
העיניים הן עקב אכילס שלו. נטייה לקטרקט בגיל צעיר וכתמי דמעות שדורשים ניקוי יומיומי סיזיפי.
הבנת השורשים של הבישון פריזה היא קריטית לכל מי שמגדל אותו היום. בניגוד למראה ה"צמר גפן" המתוק, לא מדובר בבובה אלא בכלב עם עבר הישרדותי עשיר. השורשים שלו נטועים עמוק באגן הים התיכון, בתוך קבוצה קדומה של כלבים שנקראה ברבישון (Barbichon). השם הזה נגזר מהברבט (Barbet) – כלב מים גדול ומתולתל, שממנו התפתחו הגרסאות הקטנות יותר שאנחנו מכירים היום.
משפחת הכלבים הזו התפצלה לארבעה ענפים מרכזיים שהתפתחו באזורים שונים:
בישון מלטז (Bichon Maltese).
בישון בולונז (Bichon Bolognese).
בישון הוואנז (Bichon Havanese).
בישון טנריף (Bichon Tenerife) – הוא האב הישיר של הבישון פריזה המודרני.
ההיסטוריה המוקדמת של הגזע קשורה קשר הדוק למלחים פיניקים, יוונים וספרדים. הכלבים הקטנים הללו לא היו רק חיות מחמד; הם שימשו כ"סחורה" לכל דבר. בשל גודלם הקטן, הם לא תפסו מקום על הסיפון וצרכו מעט מאוד מזון, מה שהפך אותם לאידיאליים למסעות ארוכים. המלחים השתמשו בהם כמתנות לכינון יחסי מסחר בנמלים אקזוטיים. כך הגיע הגזע לאי טנריף, שם התפתח בבידוד ושמר על תכונותיו הייחודיות.
במאה ה-14, ספנים איטלקים "גילו" אותם מחדש והביאו אותם לאירופה, שם הם הפכו לסמל סטטוס בקרב האצולה הצרפתית והאיטלקית. המלך אנרי השלישי, למשל, היה ידוע בכך שנשא את כלביו בסלסלה מיוחדת שתלויה על צווארו כדי שיוכל ללטף אותם בזמן ניהול המדינה. מכאן גם נולד הפועל הצרפתי "Bichonner", שמשמעותו לטפח ולפנק.
שנת 1789 שינתה את גורל הגזע מקצה לקצה. עם פרוץ המהפכה הצרפתית, הכלבים שזוהו עם האצולה המושחתת נזרקו לרחובות פריז. בנקודה זו ראינו את החוסן האמיתי של הבישון. במקום להיכחד, הכלבים הללו הפכו לכלבי עבודה של המעמד הנמוך.
הם אומצו על ידי נגני רחוב וקרקסים נודדים בשל האינטליגנציה הגבוהה שלהם והיכולת ללמוד טריקים מורכבים. הם למדו ללכת על שתי רגליים ולבצע פעלולים עבור אוכל. התקופה הזו עיצבה את האופי שאנחנו רואים בבית היום: כלב שלא נבהל מרעשים, בעל ביטחון עצמי גבוה ויכולת "להופיע" כדי לקבל תשומת לב.
אחרי מלחמות העולם, הגזע כמעט נעלם, אך מגדלים צרפתים ובלגים החלו בתהליך שיקום מקצועי. ב-1933 נקבע השם הרשמי "בישון פריזה" (Bichon à poil frisé), שמתאר את הפרווה המתולתלת שלו. בשנת 1973 הגזע הוכר רשמית בארצות הברית ושויך לקבוצת הכלבים שאינם לצרכי ספורט (Non-Sporting), מה שמדגיש את היותו כלב לוויה חסון ולא רק כלב "צעצוע" עדין.
ההיסטוריה של הבישון מסבירה בדיוק את מה שאנחנו פוגשים היום בסלון:
הצורך בתשומת לב (The Showman): השנים בקרקס ובחצרות המלוכה קיבעו אצלם יצר חזק של "חיפוש אישור". כשהבישון שלכם עושה "שטויות" או נעמד על שתי רגליים כדי להצחיק אתכם, זה לא מקרי – זהו יצר הישרדותי לחיזוק הקשר עם הבעלים.
עמידות מול רגישות: למרות המראה העדין, מדובר בכלב ששרד את רחובות פריז. הוא חסון יותר ממה שנראה, אך בו בזמן רגיש מאוד לשינויים באנרגיה בבית.
יכולת למידה: הנטייה שלהם ללמוד פקודות במהירות (או לעשות מניפולציות כדי להשיג חטיף) נובעת מהצורך ההיסטורי לעבוד עבור המזון שלהם בקרקסים.
אז מי הוא באמת הבישון פריזה שחי אצלכם בבית? הנטייה לחשוב עליו כעל "בובה" היא טעות שעולה ביוקר. בניגוד לכלבי "טוי" אחרים, הבישון מסווג ככלב "לא ספורטיבי" (Non-Sporting) -הגדרה שמייצגת כלב עם גוף חסון יותר ומבנה עצם חזק יותר ממה שנראה לעין.
זהו "כלב סקוטש" קלאסי. הוא חי בשביל להיות אתכם. לא לידכם, אלא עליכם. הצורך שלו בקשר עין ובמגע פיזי הוא לא פינוק, אלא צורך קיומי. הוא רגיש בצורה בלתי רגילה לאנרגיה בבית. אם יש מתח, הוא ירגיש אותו מיד.
כאן הבישון זורח. ברוב המקרים, הוא חברותי להפליא. אין לו את החשדנות הטבעית שיש לגזעים אחרים. הוא מקבל אורחים כשכוש זנב, ומסתדר מצוין עם ילדים בזכות המבנה הפיזי החסון שלו -הוא לא שברירי כמו צ'יוואווה, ולכן פחות נלחץ ממשחקים של ילדים (כמובן, תחת השגחה).
בעלים רבים נבהלים כשהכלב הרגוע שלהם פתאום מתחיל לרוץ במעגלים בבית כמו טיל מונחה, קופץ על ספות ונוהם בהנאה.
האמת: תופעה זו מכונה "הבליץ של הבישון". זה לא התקף פסיכוטי וזה לא אומר שהכלב "מופרע". זהו פורקן אנרגיה פיזיולוגי נורמלי לחלוטין ולמעשה -בריא. הכלב פשוט פורק מתח מצטבר. אל תנסו לעצור אותו, פשוט תהנו מההצגה ותדאגו שהוא לא יתקע ברהיטים.
אין לכם כוח לקרוא?
הסקירה המלאה בוידאו
אם אתם חושבים שההוצאה הגדולה ביותר היא קניית הגור, אתם טועים בגדול. בישון פריזה הוא "כלב בתשלומים". עלות הרכישה היא רק דמי הכניסה למועדון, אבל דמי החבר השוטפים הם הסיפור האמיתי. זהו גזע שדורש תחזוקה ברמה של רכב יוקרה, וחשוב שתדעו את זה לפני שאתם שולפים את האשראי.
בישראל, מחיר גור בישון פריזה מתועד (עם תעודות של ההתאחדות הישראלית לכלבנות) נע בין 8,000 ל-13,000 ש"ח.
אתם תראו מודעות על "גזעי ללא תעודות" ב-3,500 ש"ח. אל תתפתו. בבישון, "זול" עולה ביוקר. גורים אלו מגיעים לרוב ממטחנות גורים או גידול פיראטי, והסיכוי שתקבלו גור עם בעיות גנטיות (עיניים, ברכיים) וחרדות קשות הוא עצום. ההפרש במחיר ילך בסוף לווטרינר ולמאלף.
כאן רוב האנשים נופלים. הבישון לא משיר שיער, אבל הפרווה שלו צומחת ללא הפסקה ונוטה לקשרים איומים (ראסטות) אם לא מטפלים בה.
זה לא "פינוק", זו בריאות. קשרים צמודים לעור גורמים לכאב, פצעים וזיהומים. אתם תהיו חייבים לבקר במספרה מקצועית כל 4-6 שבועות.
עלות ממוצעת לתספורת: 350-500 ש"ח לביקור. תעשו את החשבון השנתי -זה סכום משמעותי.
אנחנו בבית הכלבים מאמינים שהדרך הטובה ביותר לשמור על הבריאות של הבישון (במיוחד לאור הרגישות לאלרגיות והנטייה לאבנים בדרכי השתן) היא תזונה טבעית בלבד. מזון מעובד עמוס בחומרים משמרים שרק מחמירים את הדמעת ואת הגירודים.
החישוב שלנו מבוסס על האכלה בבשר אמיתי (בקר/עוף/הודו/דגים) לפי נוסחה של 2% ממשקל הגוף:
כלב במשקל ממוצע של 5 ק"ג זקוק ל-100 גרם מזון ביום.
ריכזנו עבורכם את העלויות הצפויות. המספרים לא משקרים:
| סעיף הוצאה | עלות שנתית משוערת | הערות |
| מזון טבעי איכותי | 1,008 ש"ח | מחושב לפי 3 ק"ג בחודש (לכלב במשקל 5 ק"ג) |
| טיפוח ומספרה | 3,600 ש"ח | חובה! כ-9 תספורות בשנה |
| ביטוח בריאות | 1,440 ש"ח | חובה! כיסוי לניתוחי עיניים וברכיים יקרים |
| חיסונים וטיפול מונע | 1,000 ש"ח | משושה, כלבת, תולעת הפארק |
| אמפולות נגד טפילים | 600 ש"ח | חיוני למניעת אלרגיות מפרעושים |
| אילוף וחינוך | (2,500 ש"ח)* | *הוצאה חד פעמית בשנה הראשונה |
| סך הכל שנתי (שוטף) | כ-7,648 ש"ח | עלות האחזקה השנתית הקבועה |
לגדל כלב אירופאי קלאסי במזרח התיכון זה לא תמיד פשוט. אמנם הבישון הוא כלב סתגלן להפליא, אבל המציאות הישראלית -מהחום הכבד ועד לצפיפות העירונית -דורשת מכם, המנהיגים, התאמות ספציפיות.
הבישון הוא הכלב האולטימטיבי לחיים אורבניים. הוא לא צריך חצר, הוא לא צריך מרחבים עצומים, והוא מסתדר מצוין גם בדירות ללא מעלית (קל להרים אותו במדרגות אם צריך, למרות שהוא מסוגל לעלות לבד). המוקש: קירות דקים ושכנים עצבניים. הבישון הוא כלב התראה מצוין. הוא ישמע כל שליח של וולט שעובר במסדרון ויודיע לכם על כך. אם לא תציבו גבולות לנבחנות ותלמדו אותו שקט, ועד הבית יהפוך לאויב שלכם. יותר מזה -בגלל חרדת הנטישה, בישון שנשאר לבד בדירה בתל אביב יכול ליילל שעות. הפתרון הוא לא לעבור דירה, אלא להשקיע בחינוך לעצמאות מהיום הראשון.
הפרווה המפוארת של הבישון היא כפולה וצפופה. היא נועדה לבודד אותו, אבל בעומס חום ישראלי (ולא רק באוגוסט), היא עלולה להפוך למלכודת חום.
המציאות שלנו כוללת אזעקות ורעמים חזקים בחורף. הבישון הוא כלב רגיש מאוד לאנרגיה. הוא לא מבין מה זה "טיל", הוא מבין שהבעלים שלו בלחץ היסטרי. אם אתם רצים לממ"ד בפאניקה, הכלב יכנס לחרדה שיהיה קשה לשקם. היתרון הגדול שלו הוא הגודל -הוא נכנס בקלות לכל ממ"ד, ואפילו לתוך מנשא אם צריך לרוץ למקלט ציבורי. כלל הברזל: בזמן אזעקה, תפקידכם כמנהיגים לשדר רוגע. אל תחבקו אותו ותגידו "מסכן שלי", אלא תנו לו ביטחון דרך שפת גוף יציבה ורגועה.
אל תתנו לפרצוף המלאך הזה להטעות אתכם לרגע. מאחורי העיניים השחורות והפרווה הלבנה מסתתר מוח חריף של כלב עבודה. הבישון פריזה הוא לא בובה על חוט, הוא כלב עם אינטליגנציה גבוהה מאוד, ואם לא תהיו המנהיגים שלו -הוא יהיה המנהיג שלכם. חד וחלק.
היתרון הגדול? הוא אוהב ללמוד ורוצה לרצות (ברוב הזמן). החיסרון? הוא יודע בדיוק איך להמיס לכם את הלב כדי לקבל חטיף או לעלות לספה. הנה האתגרים הספציפיים לגזע ואיך מפצחים אותם:
בואו נדבר בכנות. בישונים נחשבים לאחד הגזעים הקשים ביותר לגמילה מצרכים. יש להם שלפוחית שתן קטנה, ולעיתים קרובות הם פשוט לא טורחים "להודיע" שהם צריכים לצאת. הם יעשו פיפי מאחורי הספה וימשיכו בחייהם. הפתרון: כלוב אילוף (גדר גורים). זה לא עונש, זה הכרח. הכלב הוא חיה נקייה מטבעה ולא יעשה צרכים במקום שבו הוא ישן. התיחום מלמד אותו להתאפק. בנוסף, משטר יציאות קפדני הוא חובה: גור בישון צריך לצאת החוצה מייד אחרי שינה, מייד אחרי אוכל, ומייד אחרי משחק.
כבר אמרנו שהבישון הוא "כלב סקוטש". הוא נדבק אליכם. כשאתם יוצאים מהבית, העולם שלו חרב. בישון שלא הורגל לעצמאות יהפוך לטרוריסט קטן: נביחות צרחניות, שריטות על הדלת ואפילו עשיית צרכים במיטה שלכם כמחאה (או מתוך לחץ). הפתרון: תרגול "נטישות יזומות". צאו מהחדר לדקה ותחזרו. אחר כך ל-5 דקות. אל תעשו טקס פרידה דרמטי ("אבא כבר חוזר, אל תבכה!"). צאו בשקט, תחזרו בשקט. הכלב צריך להבין שלצאת ולחזור זה הדבר הכי משעמם וטבעי בעולם. הכלב לא מקשיב למילים המרגיעות שלכם, הוא מרגיש את הלחץ שלכם. שחררו את האשמה.
הבישון אוהב בני אדם, לפעמים יותר מדי. הוא נוטה לקפוץ על כל אורח שנכנס ולהיכנס לאקסטזה. הפתרון: התעלמות. כשאתם נכנסים הביתה והכלב קופץ עליכם -אל תסתכלו עליו, אל תדברו איתו ואל תיגעו בו. תנו לו את הגב. רק כשהוא נרגע וכל הרגליים על הקרקע -רק אז הוא מקבל ליטוף. כך הוא לומד שרוגע שווה תשומת לב, ושיגעון שווה התעלמות.
זכרו, הבישון שלכם הוא מראה שלכם. אם אתם רכים מדי, הוא ינצל את זה. אם אתם עצבניים, הוא יהיה חרד. גבולות ברורים וחוקים קבועים הם לא אכזריות -הם השפה היחידה שנותנת לכלב ביטחון ואהבה אמיתית.
הטיפים האלו הם רק קצה הקרחון. כדי לבנות מערכת יחסים בריאה באמת ולהבין את הפסיכולוגיה של הכלב לעומק, אתם חייבים להבין את הבסיס. הכנו עבורכם את 'מדריך האילוף בחינם'.
4 פרקים שילמדו אתכם איך להפוך למנהיגים שהכלב שלכם צריך ורוצה. אל תתחילו את המסע בלעדיו.
זהו הפרק שבו אנחנו מורידים את הכפפות. אם אתם מתכננים לגדל בישון פריזה, אתם חייבים להבין שגידול הכלב הזה ללא גב כלכלי וביטוח רפואי הוא הימור מסוכן מאוד. למרות שהם מאריכי ימים (15 שנים זה לא נדיר), הדרך לשם רצופה באתגרים רפואיים שעלולים לעלות לכם כמו רכב קטן.
הבישון מוגדר ככלב בריא בבסיסו, אבל יש לו נקודות תורפה גנטיות ברורות. העיניים: הגזע מועד בצורה חריגה לקטרקט תורשתי. זה לא קטרקט של זקנה, אלא כזה שיכול להופיע בגיל צעיר ולהוביל לעיוורון מהיר. המשמעות היא ניתוחים מיקרו-כירורגיים יקרים להחריד. הברכיים: כמו הרבה כלבים קטנים, הפיקה בברך נוטה "לברוח" (פריקת פיקה). זה גורם לכאב, צליעה ובמקרים חמורים דורש ניתוח אורתופדי מורכב ושיקום ארוך. העור: הפרדוקס הגדול של הבישון הוא שהוא היפואלרגני לבני אדם, אבל הוא עצמו "היפר-אלרגי" לסביבה. הוא נוטה לסבול מאלרגיות קשות (אטופיק דרמטיטיס) לדשא, אבק ומזון.
בישראל, השילוב של חום ולחות הוא קרקע פורייה לפרעושים וקרציות. אצל הבישון, עקיצת פרעוש אחת יכולה להצית התקף אלרגיה שיגרום לו לגרד את עצמו עד זוב דם ("הוט ספוט"). לכן, אין מקום למשחקים: טיפול מונע באמפולות איכותיות הוא חובה כל השנה, לא רק בקיץ.
הפרווה של הבישון לא מפסיקה לצמוח. אם לא תסרקו אותו בכל יום (כן, כל יום), השיער המת ייכלא בתוך הפרווה וייצור גושי שיער ("ראסטות") שצמודים לעור. הגושים האלו מושכים את העור, גורמים לכאב נוראי ויוצרים פצעים מתחת לפרווה שאפילו לא תראו. הביקורים במספרה הם לא מותרות, הם צורך רפואי. בנוסף, הכלב נוטה ל"דמעת" -הכתמה חומה מתחת לעיניים. זה דורש ניקוי יומיומי עם תכשירים ייעודיים כדי למנוע זיהום וריח רע.
לאור הרגישות הידועה בעיניים ובמפרקים, ההמלצה המקצועית החד-משמעית שלנו היא לא לחכות לרגע האמת. ביטוח בריאות מקיף הוא הכרחי כדי שתוכלו לתת לבישון שלכם את הטיפול הטוב ביותר -בין אם זה ניתוח קטרקט דחוף או טיפול באלרגיה כרונית -בלי לשבור תוכניות חיסכון ובלי להתלבט משיקולים כספיים.
יש נטייה לחשוב שבישון פריזה הוא "כלב שטיח" שכל ייעודו הוא לשכב על הכרית ולהיראות יפה. זו טעות פטאלית. מתחת לתספורת המעוצבת מסתתר כלב עבודה לשעבר, עם עבר בקרקסים ועל ספינות. יש לו מוח חריף וגוף חזק, ואם לא תספקו לו פורקן לאנרגיה הזו -הוא ימצא דרכים יצירתיות (והרוסות) לפרוק אותה על הרהיטים שלכם.
טיול של 10 דקות מסביב לבלוק לא מספיק לבישון צעיר. הוא זקוק להליכה בקצב נמרץ של לפחות 30 דקות ביום, ועוד זמן למשחק חופשי. הכלל פשוט: כלב עייף הוא כלב טוב. כלב משועמם הוא כלב שנובח, הורס ופיתח בעיות התנהגות.
כפי שציינו, הבישון רגיש לחום.
לסיכום, בישון פריזה הוא הרבה יותר מפרצוף יפה ותספורת עגולה. זהו כלב עם נשמה ענקית, אינטליגנציה חריפה ויכולת מופלאה להיכנס ללב ולהישאר שם. אבל, וזה אבל שאי אפשר להתעלם ממנו -הוא דורש השקעה.
הוא מתאים בדיוק לאנשים שמבינים שכלב הוא בן משפחה לכל דבר. הוא מושלם לרווקים תל-אביביים שעובדים מהבית, לפנסיונרים שמחפשים חום ואהבה, ולמשפחות שרוצות כלב שמח ויציב לילדים (ושמוכנות לקחת אחריות על הטיולים והטיפוח). הוא הפתרון האולטימטיבי לחולי ניקיון ולאלרגיים שחולמים על כלב אבל מפחדים מהשיערות.
מצד שני, אם אתם מחפשים כלב "שגר ושכח", אם אתם עובדים 12 שעות ביום מחוץ לבית, או אם התקציב שלכם לחוץ ואתם בונים על כך ש"הוא קטן אז הוא לא עולה כסף" -עשו לעצמכם ולו טובה, ותבחרו גזע אחר. הבישון זקוק למנהיג נוכח, אוהב ומשקיע. אם תתנו לו את זה, תקבלו את החבר הכי טוב, נאמן ומצחיק שהיה לכם אי פעם.
אנחנו מאלפים בשיטה שהכלב באמת מבין!
אצלנו לא מדובר רק בלימוד פקודות, אלא בהבנה עמוקה של איך הכלב שלכם תופס את העולם.
תקבלו תוכנית אילוף מותאמת אישית, שתאפשר לכם לתקשר עם הכלב בשפה שלו,
לבנות מערכת יחסים המבוססת על אמון וכבוד הדדי, ולהגיע לתוצאות אמיתיות ויציבות לאורך זמן.
