גולדן רטריבר
ארץ מוצא
סקוטלנד
משפחה
כלבי ציד ורטריברים
תוחלת חיים
10-12 שנים
גובה ממוצע
51-61 ס"מ
משקל ממוצע
25-34 ק"ג
האמת על גולדן רטריבר ב-90 שניות
תשכחו מהכלב שראיתם בסרטים. הדימוי של הגולדן רטריבר כבובה פרוותית שנולדה מחונכת, רגועה ומבינה עברית שוטפת הוא המקור לאחת הטעויות הנפוצות ביותר בגידול כלבים בישראל.
לפני שהוא הופך לחבר המושלם שמופיע בפרסומות לנייר טואלט, הגולדן רטריבר הוא מכונת ציד אתלטית, חזקה ונמרצת. זהו כלב שתוכנן גנטית לעבוד שעות ארוכות במים קפואים ובשטח קשה. כשהאנרגיה הזו פוגשת דירה ישראלית ממוצעת ובעלים שחושבים ש"אהבה זה מספיק", התוצאה היא הרס, נשכנות ובלגן.
אבל אם תבינו שאתם מכניסים הביתה ספורטאי שזקוק למנהיגות שקטה ולגבולות ברורים, תגלו את הכלב עם הלב הכי גדול בעולם. ברוכים הבאים למדריך שיתן לכם את האמת, ורק את האמת, על הזהב של עולם הכלבנות.
השאלה הראשונה שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא לא איזה צבע גולדן אתם רוצים, אלא כמה אתם מוכנים לשנות את החיים שלכם. הגולדן רטריבר הוא לא רהיט יפה לסלון. הוא יצור חברתי ברמה קיצונית.
המשמעות היא שאם אתם בונים על כלב שיחכה לכם בחצר או בבית 10 שעות ביום בזמן שאתם בעבודה, אתם עושים עוול לכלב ולעצמכם. גולדן בודד הוא גולדן אומלל, וגולדן אומלל הוא גולדן הרסני. הוא יפרק משקופים, יחפור בורות בגינה וילעס את הספה.
מצד שני, אם אתם מחפשים שותף שנכנס לכם לוריד (בקטע טוב), שמרגיש את האנרגיה שלכם כשהטמפרטורה הרגשית בבית עולה ויודע להניח ראש בדיוק ברגע הנכון, זה הכלב בשבילכם. הוא דורש השקעה אדירה בשנתיים הראשונות, אבל הריבית שהוא מחזיר באהבה ונאמנות היא משהו שאי אפשר למדוד בכסף.
הרצון המטורף שלו לרצות אתכם הוא תכונה שאין לאף גזע אחר.
עד גיל שלוש הוא טרמינרטור של אנרגיה ונשירה שדורש ניתוב מדוייק.
הגזע נמצא בסיכון גבוה מאוד לסרטן ולכן ביטוח הוא חובה ולא המלצה.
ההיסטוריה של הגולדן רטריבר היא דוגמה מרתקת להנדסה גנטית מחושבת שנועדה לענות על צורך פרקטי בשטח. בניגוד לגזעים שהתפתחו באופן מקרי, כאן אנחנו רואים תהליך עבודה מסודר של אדם אחד שחיפש פתרון לבעיה בשטח הציד. מהניסיון שלנו, הבנת השורשים הללו היא המפתח להבנת ההתנהגות של הכלב שיושב אצלכם בסלון כיום.
במשך שנים רבות סופר סיפור רומנטי על מקור הגזע. האגדה גרסה כי סר דאדלי מארג'וריבנקס, שלימים נודע כלורד טווידמות', רכש להקה של כלבי רועים רוסיים מקרקס נודד בברייטון בשנת 1858. הסיפור הזה שירת היטב את שיווק הגזע ככלב בעל אינטליגנציה כמעט אנושית, אך מחקרים היסטוריים וחשיפת ספרי הגידול המקוריים של האחוזה בשנות ה-50 של המאה ה-20 הפריכו זאת לחלוטין.
הרישומים הקפדניים של טווידמות', שנכתבו בכתב ידו בין השנים 1835 ל-1890, מוכיחים כי הגולדן הוא תוצר של הכלאות מושכלות בין גזעים בריטיים מקומיים. אנחנו לא רואים כאן "קסם" של קרקס, אלא עבודת פיתוח מקצועית ושיטתית שהתבצעה באחוזת גוּ-יש-קאן שבהיילנדס הסקוטיים.
הצורך בגזע חדש נולד כתוצאה משינוי טכנולוגי בנשק הציד באמצע המאה ה-19. הרובים הפכו למדויקים יותר ובעלי טווח ארוך יותר, מה שאפשר לציידים להפיל עופות ממרחק רב. הבעיה הייתה שהציד נפל לעיתים קרובות בתוך סבך צפוף או במרכזם של מקווי מים קפואים ועמוקים.
הגזעים שהיו נפוצים אז, כמו פוינטר (Pointer) או סטר (Setter), הצטיינו באיתור הציד אך לא היו מותאמים להבאה שלו מהמים הקרים או מהצמחייה הסבוכה. טווידמות' חיפש "כלב היברידי" בעל חוש ריח חד, יכולת שחייה יוצאת דופן ובעיקר מזג רגוע שמאפשר המתנה ארוכה לצד הצייד ללא תנועה מיותרת שתבריח את הטרף.
התהליך החל עם כלב בשם "נוס", רטריבר גלי שיער (Wavy Coated Retriever) צהוב שנולד לשגר של כלבים שחורים. באותה תקופה, כלב ציד שאינו שחור נחשב לפגום, אך טווידמות' זיהה בצהוב הזה פוטנציאל לעבודה בתנאי ראות קשים.
בשנת 1868 בוצע הזיווג שהניח את אבן הפינה לגזע: נוס זווג עם "בל", כלבה מגזע טוויד ווטר ספנייל (Tweed Water Spaniel) שנכחד מאז מן העולם. הגזע הזה היה ידוע בזכות כושר עבודה גבוה במים ורצון עז לשיתוף פעולה עם הבעלים. מהזיווג הזה נולדו ארבעה גורים צהובים שהם האבות הקדמונים של כל הגולדנים המוכרים לנו כיום.
בהמשך, כדי לדייק את היכולות, הוכנסו לקו הדם גזעים נוספים:
סטר אירי (Irish Setter) שנועד להוסיף מהירות ואתלטיות.
בלדהאונד (Bloodhound) שחיזק את יכולת הגישוש והעבודה עם האף קרוב לקרקע.
רטריבר חלק שיער (Flat Coated Retriever) ששימש לחיזוק המבנה הפיזי והפרווה העמידה למים.
המורשת של הגולדן רטריבר ככלב עבודה לא נעלמה, היא פשוט קיבלה ביטוי חדש בחיים המודרניים. בבית הכלבים אנחנו פוגשים בעלים שמתארים התנהגויות מסוימות כ"בעיות", כשלמעשה מדובר ביצרים מקוריים שלא קיבלו מענה:
הבאה ופה רך: הגולדן פותח להביא ציד מבלי לפגוע בו (Soft Mouth). כשהוא ניגש אליכם עם נעל, גרב או צעצוע בפה ומכשכש בכל הגוף, הוא לא "מראה לכם מה הוא מצא", הוא מבצע את הייעוד המקורי שלו.
נשיכות קרסוליים ומשחקי פה: גורים שנושכים ידיים או בגדים אינם מפגינים תוקפנות. זהו הביטוי הראשוני ליצר ההבאה והשימוש בפה ככלי עבודה עיקרי.
רדיפה אחרי ציפורים או כדורים: היכולת להתמקד באובייקט שנע רחוק ולרוץ להביא אותו היא המהות של הגזע. כשגולדן ננעל על כדור בגינה, הוא נמצא במצב תודעתי של עבודה בשדות סקוטלנד.
עמידות למים: הפרווה הכפולה והשומנית שנועדה להגן עליו מהקיפאון הסקוטי היא הסיבה לכך שהוא יחפש כל שלולית או ממטרה בטיול.
ההכרה הרשמית של הגזע הגיעה בתחילת המאה ה-20 בבריטניה, וב-1925 בארצות הברית. מאז, הגזע הפך לאחד הפופולריים בעולם, לא רק ככלב משפחה אלא גם ככלב שירות, חיפוש והצלה, בזכות אותה יכולת ריכוז ועבודה שהוטמעה בו לפני למעלה מ-150 שנה.
נתחיל מהסוף. גולדן רטריבר הוא לא כלב שמירה. אם יכנס פורץ הביתה, רוב הסיכויים שהגולדן יכשכש בזנב, יביא לו צעצוע ואולי אפילו יראה לו איפה הכספת בתמורה לליטוף טוב. הוא אוהב אדם בצורה עיוורת, וזה היתרון הגדול וגם החיסרון שלו.
הוא חייב להיות חלק מהמרכז. הוא לא יודע מה זה "מרחב אישי". הוא ישב עליכם, ישען עליכם וילך אחריכם לשירותים. מבחינתו, אתם יחידה אחת. זה אומר שבימים חמים או במצבי לחץ, הוא ירגיש אתכם מיד. הוא לא מקשיב למילים שלכם, הוא קורא את שפת הגוף שלכם בצורה מושלמת.
ישנו צד אחד באופי של הגולדן שחשוב לשים עליו זרקור, והוא הנטייה לרכושנות (Resource Guarding).
בגלל היצר החזק להחזיק דברים בפה והתיאבון הבריא שלו, גולדנים (בעיקר צעירים) עלולים לפתח אובססיה לחפצים או למזון.
הרבה בעלים חושבים ש"הוא רק משחק" כשהוא בורח עם הגרב ונוהם, אבל זו טעות. אם לא מציבים גבולות נכונים ובונים אמון דרך תרגול של החלפות ("תביא לי את הגרב, קח חטיף שווה"), זה יכול להפוך לבעיה התנהגותית. זה לא רוע, זו אינסטינקט גולמי שדורש יד מכוונת.
נהוג לחשוב שגולדן הוא הבייביסיטר המושלם. זה נכון חלקית. הוא סבלני מאוד, אבל הוא גם חזק ומגושם. גולדן צעיר יכול להפיל ילד קטן פשוט משמחה ומכשכוש זנב. החיבור הוא מדהים, אבל דורש השגחה וניהול של האינטראקציה, בעיקר כשהילדים אוכלים והכלב הופך לשואב אבק שמחכה לנפילה של פירור.
אין לכם כוח לקרוא?
הסקירה המלאה בוידאו
מחיר גור גולדן רטריבר מתועד עם תעודות של ההתאחדות הישראלית לכלבנות נע
בין 5,000 ל-8,000 ש"ח.
בואו נדבר על המספרים בלי לייפות את המציאות. הרבה אנשים רואים גור מתוק וחושבים על המחיר הראשוני, אבל האמת היא שזה רק קצה הקרחון. גולדן רטריבר הוא לא כלב זול לתחזוקה, והניסיון לחסוך עולה ביוקר.
אם מצאתם גור ב-3,000 ש"ח "גזעי בלי תעודות", אתם נכנסים לשדה מוקשים. למה? כי גולדנים סובלים מבעיות גנטיות קשות (אגן וסרטן). מגדל פיראטי שלא עושה בדיקות להורים, מוכר לכם פצצה מתקתקת. הכסף שתחסכו בקנייה ישרף בשבוע הראשון אצל הווטרינר על ניתוח אגן שעולה 15,000 ש"ח.
עלויות המזון: המנוע צריך דלק איכותי
גולדן בוגר שוקל כ-32 ק"ג. כדי לשמור עליו בריא ולמנוע את בעיות העור והסרטן שהגזע רגיש אליהם, אנחנו בבית הכלבים דוגלים בתזונה טבעית בלבד. זה לא פינוק, זו רפואה מונעת.
על פי חישוב של 2% ממשקל הגוף לכלב בוגר במשקל ממוצע:
הכלב צריך לאכול כ-640 גרם בשר ביום.
במחיר ממוצע של 28 ש"ח לק"ג מזון טבעי איכותי, העלות החודשית עומדת על כ-537 ש"ח.
| סעיף הוצאה | עלות שנתית משוערת | הערות |
| מזון טבעי איכותי | 6,444 ש"ח | ההוצאה השוטפת הגדולה ביותר |
| ביטוח בריאות | 1,800 ש"ח | חובה! כיסוי לסרטן ובעיות אגן |
| חיסונים וטיפול מונע | 1,200 ש"ח | משושה, כלבת, תולעת הפארק |
| אמפולות נגד טפילים | 700 ש"ח | חיוני לכלב שרגיש לטפילים |
| ציוד טיפוח | 200 ש"ח | מברשות מיוחדות לפרווה כפולה |
| אילוף וחינוך | (2,500 ש"ח) | *הוצאה חד פעמית בשנה הראשונה |
| סך הכל שנתי (שוטף) | כ-10,344 ש"ח | עלות האחזקה השנתית הקבועה |
לגדל כלב שמוצאו בסקוטלנד הקרה בלב המזרח התיכון דורש הבנה והתאמות. זה לא הכלב שיכול "להסתדר" בכל מצב.
לגולדן יש פרווה כפולה וצפופה שנועדה לבודד אותו ממים קפואים. בישראל, הפרווה הזו הופכת למעיל דובון ביולי-אוגוסט. הסכנה למכת חום היא אמיתית וקטלנית. בימים בהם הטמפרטורה עולה, הטיולים חייבים להיות מוקדמים מאוד בבוקר או מאוחר בלילה. אסור לטייל איתם על אספלט לוהט, ואסור להשאיר אותם ברכב אפילו לדקה. הכלב לא סתם "מתנשף", הוא נאבק על חייו.
בגלל הנטייה לבעיות אגן, גולדן רטריבר ודירות בקומה שלישית ללא מעלית הם שילוב בעייתי. כשהכלב צעיר זה אפשרי, אבל כשהוא מזדקן או חלילה עובר ניתוח, להרים 35 ק"ג במדרגות זו משימה בלתי אפשרית. אם אין מעלית, קחו בחשבון שזה יהפוך למכשול בעתיד.
הגולדן הוא כלב רגיש אנרגטית. במציאות הישראלית של אזעקות ופיצוצים, הוא קולט את הלחץ שלכם בשניות. הרבה גולדנים מפתחים חרדות מרעשים חזקים. במצבי חירום, התפקיד שלכם כמנהיגים הוא לשדר רוגע. אם אתם נלחצים, הכלב נכנס לפאניקה. הממ"ד צריך להיות מקום בטוח ונעים עבורו, לא מלכודת.
כאן רוב הבעלים נופלים. הם מקבלים גור שנראה כמו דובון, ונותנים לו לעשות מה שהוא רוצה. בגיל חצי שנה, הדובון הופך לסופת טורנדו של 30 ק"ג שקופצת על סבתא ומפילה אותה לרצפה.
הבסיס לאילוף הגזע הזה הוא ניתוב היצרים, לא דיכוי שלהם.
הוא נושך ידיים? זה לא בגלל שהוא תוקפני, זה בגלל שיש לו צורך להחזיק דברים בפה. אל תצעקו "לא". תנו לו צעצוע או חבל נשיכה. ברגע שהפה שלו מלא במשהו מותר, הוא נרגע.
הוא חייב גבולות ברורים. הכלב לא מבין מילים, הוא מרגיש אנרגיה. כשאתם רגועים אך אסרטיביים, הוא ילך אחריכם באש ובמים. כשאתם מהססים או מרחמים עליו, הוא יקח את ההובלה ויגרור אתכם ברחוב.
מה שקראתם כאן זה רק קצה המזלג. כדי לבנות מערכת יחסים נכונה ולפתור בעיות כמו נשיכות גורים, צרכים וחינוך להליכה נכונה, אתם צריכים תוכנית עבודה מסודרת. הכנו עבורכם את 'מדריך האילוף בחינם' באתר שלנו. זה הבסיס האמיתי לחינוך ומנהיגות שיחסוך לכם אלפי שקלים וטעויות מיותרות. כנסו עכשיו והתחילו ברגל ימין.
זהו החלק החשוב ביותר במאמר. אם אתם מדלגים על השורות האלו, אל תקחו את הכלב הזה. הגולדן רטריבר הוא גזע נפלא, אבל מבחינה רפואית הוא שדה מוקשים. גידול שלו ללא גב כלכלי וללא ביטוח בריאות הוא הימור מסוכן מאוד.
הסטטיסטיקה אכזרית: כ-60% מהגולדנים יחלו בסרטן במהלך חייהם.
זהו הנתון הגבוה ביותר מבין כל גזעי הכלבים. בנוסף, הגזע מועד לבעיות אגן קשות שעלולות להוביל לניתוחים מורכבים ושיקום ארוך ויקר.
המשמעות היא שלא מחכים למחלה. ביטוח בריאות מקיף הוא הכרחי מהיום הראשון כדי שתוכלו לתת לכלב את הטיפול הטוב ביותר בלי לשבור תוכניות חיסכון ובלי להתלבט מול הווטרינר בגלל כסף.
הגולדנים בארץ סובלים מאוד מבעיות עור ("הוט ספוט") בגלל הלחות והחום.
כל פרעוש קטן יכול להפוך לפצע דלקתי ענק תוך שעות. הטיפול המונע נגד טפילים חייב להיות אגרסיבי ועקבי כל השנה.
אל תתבלבלו, הגולדן רטריבר הוא לא בטטת כורסה. הוא ספורטאי עבודה. טיול של רבע שעה מסביב לבלוק לא ידגדג לו את קצה האנרגיה. בלי פריקה נכונה, הוא יהפוך את הבית שלכם למגרש משחקים הרסני.
הסוד הוא לא רק לרוץ, אלא להפעיל את הראש ואת האף. משחקי הבאה הם חובה לכל גולדן. זריקת כדור או פריסבי בפארק (במקום בטוח) היא הדרך הטובה ביותר לספק את יצר הרדיפה וההחזרה הטבוע בו גנטית. אבל אל תעשו את זה סתם "לזרוק ולהביא". תדרשו ממנו לשבת, להמתין, ורק בפקודה לצאת. זה בונה שליטה עצמית.
אם יש לכם אפשרות לקחת אותו לים (בחוף מותר) או למקור מים, עשו זאת. הגולדן הוא שחיין אולימפי עם קרומי שחייה בין האצבעות. השחייה היא הפעילות הבריאה ביותר עבורו, כיוון שהיא פורקת המון אנרגיה בלי להעמיס משקל על המפרקים והאגן הרגישים שלו.
בימים חמים כשהאספלט לוהט ואי אפשר לצאת לריצה, עבדו איתו בתוך הבית. מחבואים של חטיפים או צעצוע אהוב יפעילו את חוש הריח המפותח שלו. 10 דקות של עבודת הרחה מעייפות אותו מנטלית כמו שעה של ריצה.
לסיכום, הגולדן רטריבר הוא אחד הכלבים המופלאים ביותר שיש, בתנאי שאתם מבינים את העסקה: אתם מקבלים אהבה ללא גבולות, נאמנות עיוורת ופרטנר מושלם לחיים. בתמורה, אתם נדרשים לתת לו מנהיגות, גבולות, הרבה פעילות והשקעה כספית לא מבוטלת בבריאות ובמזון איכותי.
הוא מתאים למשפחות שרוצות כלב שהוא חלק מהחיים, לא קישוט לחצר. הוא מתאים למי שמוכן לקבל שערות באוכל ונשיקות רטובות כחלק מהשגרה. אם אתם מוכנים לאתגר של השנתיים הראשונות, תקבלו חבר שישנה לכם את הלב לתמיד.
אנחנו מאלפים בשיטה שהכלב באמת מבין!
אצלנו לא מדובר רק בלימוד פקודות, אלא בהבנה עמוקה של איך הכלב שלכם תופס את העולם.
תקבלו תוכנית אילוף מותאמת אישית, שתאפשר לכם לתקשר עם הכלב בשפה שלו,
לבנות מערכת יחסים המבוססת על אמון וכבוד הדדי, ולהגיע לתוצאות אמיתיות ויציבות לאורך זמן.
