גרייהאונד
ארץ מוצא
בריטניה
משפחה
כלבי רוח
תוחלת חיים
10-14 שנים
גובה ממוצע
68-76 ס"מ
משקל ממוצע
26-40 ק"ג
האמת על גרייהאונד ב-90 שניות
דמיינו שאתם מחזיקים בחניה שלכם מכונית מרוץ יוקרתית, שמסוגלת להאיץ מאפס למאה בשניות, אבל בפועל היא מעדיפה לחנות בסלון עם המנוע כבוי וכיסוי נעים מעליה. זהו בדיוק הסיפור של הגרייהאונד. אם אתם מחפשים את השילוב הבלתי אפשרי בין אתלטיות על לבין רגיעה מוחלטת בבית – הגעתם למקום הנכון.
הגרייהאונד הוא לא רק הכלב המהיר בעולם, הוא יצירת מופת עתיקה של אצילות ורגישות. במדריך המקיף הזה של צוות בית הכלבים, נפרק לגורמים את הגזע המרתק הזה. נבין למה שיטות אילוף רגילות לא עובדות עליו (הוא לא מקשיב למילים, הוא קורא אנרגיה), איך שומרים על הבריאות הייחודית שלו באקלים הישראלי, ולמה למרות התדמית האנרגטית – מדובר באחד הכלבים הכי עצלנים שתפגשו.
יש לכם בראש תמונה מאוד ברורה: אתם רואים מכונת שרירים, אצן אולימפי, כלב שצריך לרוץ 20 קילומטר ביום כדי לא להרוס את הבית. אתם בטח אומרים לעצמכם: "אין לי את האנרגיה לזה, הכלב הזה דורש יותר מדי".
אז זהו, שלא. המציאות היא בדיוק, אבל בדיוק הפוכה.
הגרייהאונד הוא כנראה הפרדוקס הגדול ביותר בעולם הכלבנות. מצד אחד, מדובר במכונת הציד המהירה ביותר שיצר האדם, יצור שמסוגל להגיע למהירות של 70 קמ"ש תוך שניות. מצד שני? בתוך הבית, מדובר בשטיח הפרוותי והעצלן ביותר שתפגשו אי פעם.
אנחנו בבית הכלבים קוראים להם "בטטות כורסה במהירות מופרזת". רוב היום הם לא יזוזו מהספה (או מהמיטה שלכם), הם לא נובחים כמעט בכלל, והם צריכים פחות פעילות גופנית מרוב הכלבים בגודלם. אבל, וזה אבל ענק – כשהם בחוץ, האינסטינקט שלהם חזק יותר מכל פקודה שתצעקו. אם הם רואים משהו רץ, הם ירדפו אחריו.
אם אתם מחפשים כלב לשחרר בפארק ולשבת לקרוא עיתון בזמן שהוא משחק עם אחרים – תשכחו מזה. זה לא הכלב בשבילכם. אבל אם אתם מחפשים נשמה עדינה, אצילית ושקטה שתמלא את הבית באהבה (ובמעט מאוד רעש), הגרייהאונד יגנוב לכם את הלב מהר יותר ממה שהוא רץ.
השקט הנפשי.
בבית הוא כמו חתול ענק – ישן, מתפנק וכמעט בלתי מורגש.
יצר ציד מפותח מאוד.
אסור לשחרר אותו מהרצועה בשטח לא מגודר, נקודה.
רגישות קיצונית להרדמה ולתרופות. וטרינר שלא מכיר את הגזע יכול לסכן את חייו בטעות.
הגרייהאונד הוא אחד הגזעים העתיקים ביותר שקיימים כיום והמבנה הפיזי שלו כמעט לא השתנה במשך אלפי שנים. אנחנו בבית הכלבים רואים בו ממצא ארכיאולוגי חי שכל פרט בגופו תוכנן למטרה אחת ברורה: מהירות מקסימלית במרדף אחר טרף חי. ההיסטוריה שלו היא סיפור של מעבר ממעמד מקודש במצרים העתיקה לכלי ציד של האצולה האירופית ועד למרוצים המודרניים של המאה ה-20.
השורשים של הגזע נטועים עמוק במזרח התיכון ובצפון אפריקה כבר לפני כחמשת אלפים שנה. ציורי קיר בקברים מצריים מראים כלבים בעלי צללית דקה, חזה עמוק מאוד ורגליים ארוכות ששימשו את המלכים והפרעונים לציד במדבר. במצרים העתיקה הגזע נחשב לבן לוויה מלכותי והכלבים זכו ליחס של כבוד שכלל טקסי אבל ציבוריים עם מותם.
בתנ"ך הגרייהאונד הוא הכלב היחיד שמוזכר בשמו בגרסאות מסוימות והוא מתואר כ"זרזיר מתניים". הכינוי הזה אינו מקרי והוא מתאר במדויק את המורפולוגיה שאנחנו רואים עד היום: מותן צרה ושרירית המאפשרת לכלב לקפל את עמוד השדרה שלו בצורה קיצונית בזמן הריצה ולזנק קדימה כמו קפיץ משוחרר. היכולת הזו מסבירה מדוע גם היום הגרייהאונד שמחכה בבית על הספה עלול להגיב בזינוק מהיר ובלתי נשלט אם יזהה תנועה של חתול בחצר. מדובר באינסטינקט של צייד שמסתמך על ראייה חדה ולא על חוש ריח.
הישרדותו של הגרייהאונד לאורך ימי הביניים התאפשרה בזכות חסותה של האצולה האירופית. בשנת 1014 הנהיג המלך קאנוט באנגליה את "חוקי היער" שקבעו כי רק לאצילים מותר להחזיק בגרייהאונד. פשוטי העם נאסרו באחזקת הכלב והעונש על פגיעה בו היה חמור ביותר. הניתוק הזה מהעם שמר על טוהר הגזע וקיבע את מעמדו כסמל סטטוס.
בתקופה זו התמסד ספורט ה"קורסינג", שהוא ציד ארנבות בשטח פתוח באמצעות ראייה. המטרה לא הייתה רק אספקת מזון אלא הפגנת יכולת המרדף, הזריזות והטקטיקה של הכלב מול הטרף. הניסיון שלנו עם הגזע מלמד שזהו המקור ל"יצר המרדף" החזק שלו. כשגרייהאונד רואה עצם קטן שמתרחק ממנו במהירות, המוח שלו ננעל על המטרה והוא מפסיק להגיב לסביבה או לפקודות קוליות. זהו דחף גנטי שנבנה במשך מאות שנים של ברירה טבעית ומכוונת לצייד עצמאי שאינו זקוק להנחיות בזמן הריצה.
בתקופה הוויקטוריאנית החלה התדמית של הגרייהאונד להשתנות ממכונת ציד לחיית מחמד משפחתית. המלכה ויקטוריה והנסיך אלברט החזיקו בגרייהאונד בשם אאוס (Eos) שתוארה ככלבה עדינה ושקטה. הקשר הזה סלל את הדרך להבנה שהאתלט המהיר ביותר בעולם הכלבים הוא למעשה יצור רגוע מאוד כשמשימת הציד מסתיימת.
בשנת 1912 המצאת הארנבת המכנית חוללה מהפכה נוספת. המעבר מהשדות הפתוחים למסלולי המרוצים האובליים יצר פיצול בתוך הגזע. קווי הדם של המרוצים שטופחו לביצועים אתלטיים קיצוניים התמקדו בשריריות מתפרצת ובמהירות שיכולה להגיע לשבעים קמ"ש. קווי הדם של התערוכה התמקדו במראה ופרופורציות. המורשת הצבאית של הגזע באה לידי ביטוי בשמו של הרכב המשוריין M8 גרייהאונד ששימש לסיור מהיר במלחמת העולם השנייה. השם נבחר בגלל המהירות והקלילות שמאפיינות את הגזע.
כיום אנחנו רואים את ההשתלשלות הזו באורח החיים של הכלב בבית מודרני. למרות העבר הקרבי והספורטיבי שלו, הגרייהאונד הוא "ספרינטר" ולא כלב סיבולת. הוא זקוק לפריקת אנרגיה קצרה ואינטנסיבית ולאחר מכן הוא עשוי לישון רוב שעות היממה. המבנה האתלטי שלו וההיסטוריה כצייד עצמאי הופכים אותו לכלב שקט מאוד בתוך הבית אך דרוך ומהיר בצורה יוצאת דופן ברגע שהוא מזהה גירוי בתנועה מחוץ לבית.
אם נשים את יכולות הציד בצד, בתוך הבית אתם מקבלים יצור שונה לחלוטין. זהו אחד הכלבים העדינים, הרגישים והשקטים ביותר שתפגשו.
הם רוצים להיות צמודים אליכם פיזית. אם אתם הולכים למטבח, הוא בא איתכם. אם אתם יושבים על הספה, הוא ינסה להניח עליכם ראש (או את כל הגוף). הם כמעט ולא נובחים, מה שהופך אותם לשכנים אידיאליים בבניין משותף, אבל לשומרים גרועים מאוד. גנב שיכנס הביתה כנראה יתקבל בליקוק או באדישות מוחלטת.
כאן נדרשת אזהרה חמורה. הגרייהאונד הוא כלב עדין מאוד עם ילדים, אבל יש לו "באג" במערכת שנקרא Sleep Startle (רפלקס הבהלה בשינה). רבים מהכלבים האלו רגילים לישון עמוק מאוד, לעיתים עם עיניים פקוחות למחצה. נגיעה פתאומית בכלב ישן עלולה להקפיץ אותו ולגרום לו לנשוך או לנהום מתוך אינסטינקט הגנה, עוד לפני שהוא התעורר והבין מי נגע בו.
זה לא רוע, זו פיזיולוגיה. החוק בבית חייב להיות ברור: לא נוגעים בגרייהאונד כשהוא ישן. קוראים לו בשמו, מחכים שייצור קשר עין, ורק אז נוגעים.
עם כלבים אחרים (במיוחד מאותו הגזע), הם לרוב מסתדרים נהדר ומתקשרים בשפה של "להקה". הבעיה מתחילה עם כלבים קטנים מאוד, חתולים או מכרסמים. יצר הציד שלהם מופעל על ידי תנועה מהירה. צ'יוואווה שרץ בגינה עלול להיראות להם כמו ארנבת, והתוצאה יכולה להיות קטלנית בשניות. סוציאליזציה היא קריטית, אבל הבעלים חייב תמיד להיות עם יד על הדופק (ועל הרצועה).
זהו השקר הגדול ביותר. הגרייהאונד הוא אצן למרחקים קצרים (ספרינטר), לא רץ מרתון. הוא מוציא את כל האנרגיה בפיצוץ אחד של 5 דקות, ואז צריך לישון 18 שעות כדי להתאושש. בבית הוא לא יבקש מכם לצאת לריצה, הוא יבקש מכם לפנות לו מקום על הכרית.
בטיולים, הגרייהאונד עלול פתאום לעצור ולקפוא כמו פסל. בעלים רבים חושבים שזו עקשנות ומושכים בכוח. טעות. הכלב חווה הצפה חושית (יותר מדי רעש, ריחות או מראות חדשים) ונכנס למצב של Freeze. משיכה רק תחמיר את החרדה. הפתרון הוא סבלנות, רוגע, והמתנה עד שהמוח שלו יעשה "ריסטרט".
אין לכם כוח לקרוא?
הסקירה המלאה בוידאו
לפני שאתם רצים לאמץ (תרתי משמע), בואו נדבר על המספרים. הגרייהאונד הוא לא כלב ש"זורקים בחצר ונותנים לו שאריות". זהו ספורטאי עלית (בדימוס או בפועל) שדורש תחזוקה מדויקת כדי להישאר בריא. בישראל, המצב של הגזע הזה ייחודי: כמעט אין הרבעות מקומיות, והשוק מתחלק לשניים – אימוץ של כלבים שיצאו לגמלאות ממרוצים (בדרך כלל מיובאים מעמותות בחו"ל או דרך עמותות ספציפיות בארץ), או ייבוא אישי יקר של גורים מקווי תערוכה.
אם תבחרו לאמץ "פליט מרוצים" (וזו מצווה ענקית), עלות סל האימוץ תנוע סביב 700-1,000 ש"ח. זה כולל בדרך כלל חיסונים ראשוניים, שבב ועיקור/סירוס.
לעומת זאת, אם אתם מתעקשים על גור גזעי עם תעודות מחו"ל (ייבוא אישי), תכינו את הארנק: מחיר הכלב בתוספת הטסה (בכלוב ענק במטען) ומיסים יכול להגיע בקלות ל-15,000-20,000 ש"ח.
בבית הכלבים אנחנו מאמינים בגישה אחת: מזון טבעי בלבד.
הגרייהאונד הוא כלב עם אחוז שומן אפסי ומסת שריר גבוהה. לתת לו מזון מעובד ויבש זה כמו לתדלק פרארי בנפט. הוא חייב חלבון איכותי מהחי (בקר, הודו, דגים) כדי לשמור על השרירים והפרווה.
תחשיב עלויות מזון טבעי:
לצורך החישוב, לקחנו גרייהאונד זכר ממוצע במשקל 32 ק"ג.
על פי הנוסחה שלנו (2% ממשקל הגוף ביום), הוא זקוק ל-640 גרם בשר ביום.
במחיר ממוצע של 28 ש"ח לק"ג מזון טבעי איכותי, העלות החודשית תעמוד על כ-538 ש"ח.
זה לא פינוק, זה צורך רפואי. לגרייהאונד אין שכבת שומן מבודדת והפרווה שלו דקיקה. כשהטמפרטורה יורדת (גם בחורף הישראלי הקליל), הוא קופא מקור. אתם חייבים להצטייד במעיל איכותי שמכסה את הבטן והצוואר. זהו פריט חובה בארון שלכם.
בגלל הנטייה לבעיות אורתופדיות, רגישות להרדמה וסיכון להיפוך קיבה (נרחיב על כך בפרק הבריאות), לגדל גרייהאונד בלי ביטוח זה הימור מסוכן מאוד. ניתוח אורתופדי אחד יכול לעלות כמו חופשה משפחתית בתאילנד.
| סעיף הוצאה | עלות שנתית משוערת | הערות |
| מזון טבעי איכותי | 6,456 ש"ח | מחושב לפי 32 ק"ג משקל גוף |
| ביטוח בריאות | 2,160 ש"ח | חובה! כיסוי לניתוחים וחירום |
| חיסונים וטיפול מונע | 1,000 ש"ח | משושה, כלבת, תולעת הפארק |
| אמפולות נגד טפילים | 600 ש"ח | העור שלהם רגיש מאוד לטפילים |
| ביגוד וציוד (מעילים) | 400 ש"ח | בלאי שנתי וציוד חורף |
| אילוף וחינוך | (2,500 ש"ח)* | *הוצאה חד פעמית בשנה הראשונה |
| סך הכל שנתי (שוטף) | כ-10,616 ש"ח | עלות האחזקה השנתית הקבועה |
לגדל גרייהאונד בישראל זה לא כמו לגדל לברדור או רועה בלגי. המבנה הפיזיולוגי שלהם כל כך ייחודי, שהוא דורש מכם, הבעלים, התאמות ספציפיות לסביבה הישראלית.
באופן מפתיע, התשובה היא כן מוחלט. הגרייהאונד הוא הכלב האורבני המושלם. הוא שקט, נקי, וכמעט לא זז מהספה. אבל יש כוכבית אחת ענקית: מדרגות. המבנה של הגרייהאונד – גב ארוך, חזה עמוק ורגליים דקיקות – הופך את הטיפוס במדרגות לאתגר פיזי ומנטלי. רבים מהם, במיוחד אלו שהגיעו ממסלולי מרוצים, מעולם לא ראו מדרגות בחייהם. אם אתם גרים בקומה שלישית בלי מעלית, זה עלול להיות בעייתי. בטווח הארוך, העומס על המפרקים והגב עלול לגרום לנזק. מעלית היא יתרון עצום, ואם אין – תצטרכו ללמד אותם בסבלנות רבה איך מתמודדים עם המדרגה, צעד אחר צעד.
כאן הגרייהאונד מפסיד בגדול לכלב הממוצע. אין לו את מנגנוני ההגנה שיש לכלבים אחרים. בימים חמים: הגרייהאונד מתחמם מהר מאוד. טמפרטורת הגוף שלו עולה באופן טבעי אחרי מאמץ, והיכולת שלו לקרר את עצמו מוגבלת. אספלט לוהט הוא סכנת נפשות לכפות הרגליים העדינות שלו. טיולים בצהריים באוגוסט? מחוץ לתחום. רק מוקדם בבוקר או מאוחר בערב. בימים קרים: אל תתנו לחורף הישראלי להטעות אתכם. ב-15 מעלות, הגרייהאונד שלכם רועד. אין לו שומן תת-עורי ואין לו פרווה כפולה. הוא חייב מעיל איכותי ביציאה החוצה, ולפעמים אפילו פיג'מה בתוך הבית אם אין חימום. זה לא "פינוק של תל אביבים", זה צורך רפואי למנוע היפותרמיה.
הגרייהאונד הוא כלב רגיש מאוד לאנרגיה ולרעשים. התגובה שלו ללחץ היא לא תמיד בריחה (Flight) או תקיפה (Fight), אלא לעיתים קרובות קיפאון (Freeze). כשיש אזעקה או רעמים חזקים, הוא עלול פשוט "להתאבן" במקום ולסרב לזוז . במצב חירום, אתם חייבים להיות המנהיגים הרגועים. אם תלחצו, הוא ירגיש את זה ויקפא עוד יותר. הכינו רצועה ומחסום (במידת הצורך) במקום נגיש, ותרגלו כניסה לממ"ד בצורה רגועה ועם צ'ופרים, עוד לפני שקורה משהו.
בגינות כלבים בישראל, המשחק הוא לפעמים אגרסיבי. לגרייהאונד יש עור דק בצורה קיצונית, שנקרע בקלות מכל שריטה או ביס קטן של כלב אחר. לכן, רבים מהבעלים מלבישים אותם בבגדים מגנים גם בקיץ או נמנעים מגינות כלבים עמוסות וכאוס. שריטה קטנה אצל לברדור היא כלום; אצל גרייהאונד היא יכולה להסתיים בתפרים אצל הווטרינר.
בואו נשים את הקלפים על השולחן: אם תנסו לאלף גרייהאונד כמו שמאליפים רועה גרמני או בורדר קולי, אתם תיכשלו. ובגדול. לא בגלל שהכלב "טיפש" (הוא ממש לא), ולא בגלל שהוא "עקשן" (מיתוס נפוץ). הסיבה היא שאתם מנסים להפעיל היגיון של "כלב עבודה" על "כלב רוח".
כלב עבודה רוצה לרצות אתכם. גרייהאונד רוצה לצוד את מה שזז שם בשיחים. ההבדל הוא תהומי. הגרייהאונד פותח לקבל החלטות עצמאיות בשבריר שנייה, במרחק קילומטרים מהבעלים. הוא לא מחכה לאישור מכם כדי לרוץ.
זהו כלל הברזל שנכתב בדם. אתם יכולים להיות המאלפים הכי טובים בעולם, אבל כשהגרייהאונד שלכם יראה חתול, שקית זזה או אופנוע – המוח שלו ינעל (Tunnel Vision). באותו רגע, האוזניים שלו נכבות. אתם יכולים לצעוק "אלי" עד מחר. הכלב לא מקשיב למילים, הוא נעול על המטרה. שחרור גרייהאונד בפארק פתוח הוא רולטה רוסית. הוא יגיע לכביש תוך שניות. שחררו אותו רק בגינות כלבים מגודרות הרמטית (גדר גבוהה, הם קופצים מעולה).
הרבה בעלים מתוסכלים מכך שהכלב לא מוכן לשבת בפקודה. אז זהו, שזה לא עניין של משמעת. זה עניין של אנטומיה. לגרייהאונד יש מבנה שרירים מסיבי ברגליים האחוריות וגב קשיח יחסית. ישיבה רגילה היא תנוחה מאוד לא נוחה, ולעיתים אפילו מכאיבה עבורם. אל תילחמו איתו על זה. למדו אותו "ארצה" או "עמוד". זה הרבה יותר טבעי למבנה הגוף שלו.
תראו הרבה גרייהאונדים עם מחסום (רשת) בגינות כלבים. לא, הם לא נושכים אנשים. המחסום נועד להגן עליהם. העור שלהם דק כמו נייר ("Paper Skin"). במשחק פשוט עם כלבים אחרים, שיניים של כלב אחר יכולות לקרוע להם את העור בקלות. בנוסף, יצר הציד שלהם עלול להתעורר מול כלבים קטנים מאוד. הרגילו את הכלב למחסום רשת מאוורר בצורה חיובית (עם חטיפים). זה יחסוך לכם תפרים יקרים אצל הווטרינר.
כשהכלב קופא בטיול, האינסטינקט שלכם הוא למשוך. טעות.
משיכה יוצרת התנגדות . הכלב רק יתבצר יותר. הפתרון: שברו את המבט שלו. עמדו בינו לבין מה שמפחיד/מעניין אותו, או השתמשו בחטיף מסריח במיוחד כדי להסיט את האף שלו הצידה. ברגע שהאף זז – הרגליים יזוזו.
הטיפים שנתנו כאן הם רק "עזרה ראשונה" ספציפית לגזע. כדי באמת לפתור בעיות התנהגות ולבנות מערכת יחסים של אמון וכבוד, אתם צריכים להבין את הבסיס הפסיכולוגי של הכלב. בדיוק בשביל זה הכנו לכם את "המדריך השלם לאילוף כלבים" – סדרת מאמרים מקיפה בחינם שתלמד אתכם איך להיות המנהיגים שהכלב שלכם צריך, בלי צעקות ובלי כוח. לחצו כאן למעבר למדריך האילוף המלא.
הגרייהאונד הוא לא סתם "עוד כלב" מבחינה רפואית. הפיזיולוגיה שלו שונה כל כך משל כלבים אחרים, שווטרינר שלא מכיר את הגזע עלול בטעות להרוג אותו בניתוח פשוט, או לאבחן אותו כחולה כשהוא בריא לחלוטין.
בואו נהיה ישירים: לגדל גרייהאונד בלי ביטוח בריאות מקיף זה הימור כלכלי שאתם לא רוצים לקחת. הנטייה הגנטית לבעיות אורתופדיות קשות, הרגישות הקיצונית לחומרי הרדמה, והעור הדק שמועד לקרעים – כל אלו הופכים את הווטרינר לחבר קרוב (ויקר). ההמלצה המקצועית שלנו היא לא לחכות לרגע האמת. בטחו את הכלב מהיום הראשון כדי שתוכלו לתת לו את הטיפול הטוב ביותר בלי לשבור תוכניות חיסכון.
אל תתייחסו לזה כאל רשימת מכולת, אלא כאל מדריך הישרדות:
נשירה: יש מיתוס שכלבים קצרי שיער לא משירים. טעות. הגרייהאונד משיר שיער קצר וקשה (כמו זיפים) שנתפס בבדים. הברשה שבועית עם כפפת גומי תפתור 90% מהבעיה. שיניים: זו נקודת התורפה שלהם. יש להם נטייה גנטית איומה למחלות חניכיים. צחצוח שיניים (כן, עם מברשת) הוא לא המלצה, הוא הכרח. ציפורניים: הן גדלות מהר מאוד. אם שומעים "טיק-תק" על הרצפה, הן ארוכות מדי ופוגעות במנח הרגל.
אחד המיתוסים הגדולים ביותר הוא שהגרייהאונד צריך לרוץ מרתון כל בוקר. בפועל, הגוף שלו בנוי למאמץ אנאירובי קצר ועצים (ספרינט), ולא למאמץ אירובי מתמשך.
הליכות וטיולים שני טיולים של 20-30 דקות ביום בהחלט מספיקים לו כדי לשמור על בריאות ועל מצב רוח טוב. אתם לא צריכים להיות אתלטים כדי לגדל אותו. ההליכה איתו היא לרוב רגועה ואיטית – תנו לו לרחרח.
העבודה המנטלית של הריח מעייפת אותו יותר מריצה.
פריקת אנרגיה (הזומים) פעם בכמה זמן, הגרייהאונד שלכם יחטוף קריזה. הוא יתחיל לרוץ במעגלים בבית או בחצר בטירוף מוחלט, עם זנב בין הרגליים ועיניים בורקות. זה נמשך בדיוק 3 דקות. אחרי זה? הוא יקרוס על הספה ל-4 שעות שינה. זה נורמלי, זה מצחיק, וזה בריא.
משחקי מחשבה והרחה בגלל שאי אפשר לשחרר אותם סתם כך בפארק, המוח שלהם צריך אתגר. החביאו חטיפים בבית, השתמשו במשטחי ליקוק או צעצועי האכלה. גרייהאונד עייף מנטלית הוא גרייהאונד מאושר (ושקט).
הערה קריטית לימים חמים: בישראל, כשהטמפרטורה עולה, האספלט הופך למחבת לוהטת. לגרייהאונד יש כריות כף רגל רגישות מאוד והוא מתחמם מהר. הפעילות חייבת להיעשות מוקדם בבוקר או מאוחר בערב.
הגרייהאונד הוא לא "כלב לכל אחד". הוא לא מתאים למי שמחפש רובוט ממושמע שיבצע פקודות כמו חייל, והוא בטח לא מתאים למי שרוצה לזרוק כדור בפארק פתוח. הוא מתאים לאנשים עם נשמה רגועה, שמבינים שכלב יכול להיות גם חבר שקט וגם צייד אינסטינקטיבי. הוא מתאים למי שמוכן להקפיד על בטיחות (רצועה ומחסום) בתמורה לאהבה עדינה, נקייה ואצילית בתוך הבית. אם יש לכם סבלנות להבין את הנפש המיוחדת שלו, תקבלו את החבר הכי נאמן, מצחיק ומרגש שהיה לכם אי פעם.
אנחנו מאלפים בשיטה שהכלב באמת מבין!
אצלנו לא מדובר רק בלימוד פקודות, אלא בהבנה עמוקה של איך הכלב שלכם תופס את העולם.
תקבלו תוכנית אילוף מותאמת אישית, שתאפשר לכם לתקשר עם הכלב בשפה שלו,
לבנות מערכת יחסים המבוססת על אמון וכבוד הדדי, ולהגיע לתוצאות אמיתיות ויציבות לאורך זמן.
