הוואפו
ארץ מוצא
ארצות הברית
משפחה
כלבי לוויה ושעשוע
תוחלת חיים
12 עד 15 שנים
גובה ממוצע
20 עד 38 ס״מ
משקל ממוצע
3.5 עד 9 ק״ג
הוואפו Havapoo נראה כמו כלב קטן, מתוק ורך שקל להתאהב בו מהר.
אבל מאחורי המראה הבובתי מסתתר כלב חכם מאוד, רגיש מאוד, ולעיתים גם תלותי וקולי יותר ממה שאנשים מצפים.
לפני שמכניסים הוואפו הביתה, חשוב להבין את האופי, צרכי האילוף, הבריאות והטיפוח שלו. המאמר הזה יעזור לכם להבין אם הוא באמת מתאים לבית שלכם.
הוואפו הוא כלב לוויה קלאסי: הוא רוצה להיות קרוב, לקחת חלק במה שקורה בבית ולהרשם שיש סביבו אנשים יציבים.
זה יכול להיות קסום למי שמחפש כלב קטן, חכם, שובב ומלא נוכחות. אבל זו גם בדיוק הנקודה שבה מתחילות הבעיות אצל משפחות שלא מבינות את הגזע.
הוואפו מתאים במיוחד לבית שבו יש זמן, סבלנות ונכונות לייצר סדר.
הוא לא צריך בעלים שנמצאים איתו כל דקה, אבל הוא כן צריך ללמוד בהדרגה להישאר לבד, להירגע, לקבל גבולות ולא לנהל את הבית דרך נביחות או דרישה לתשומת לב.
הטעות הנפוצה היא לבחור אותו רק לפי המראה. הרבה אנשים רואים כלב קטן עם פרווה רכה וחושבים שמדובר בכלב קל שלא דורש הרבה.
בפועל, הוא חכם מספיק כדי ללמוד מהר גם דברים טובים וגם הרגלים בעייתיים.
אם כל נביחה מקבלת יחס, אם כל קפיצה מקבלת ליטוף, ואם כל דרישה שלו נענית מיד, הוא ילמד שזה עובד.
בתכלס, הוואפו מתאים מאוד לבית אוהב, אבל רק אם האהבה מגיעה יחד עם גבולות, שגרה ומנהיגות רגועה.
כלב קטן, חכם, חברותי ומלא שמחת חיים.
הוא עלול לפתח תלות חזקה וחרדת נטישה אם לא בונים עצמאות ושגרה.
רגישות משמעותית לבעיות ברכיים, ירך ושיניים.
הוואפו הוא לא גזע עתיק ולא כלב גזעי מוכר כגזע עצמאי על ידי ה־FCI.
מדובר בהכלאה מתוכננת בין בישון הוואני לבין פודל, בדרך כלל פודל טוי או פודל מיניאטורי.
ההכלאה התפתחה בארצות הברית בעשורים האחרונים של המאה ה־20 ובתחילת המאה ה־21,
כחלק מהביקוש לכלבי לוויה קטנים עם אינטליגנציה גבוהה ופרווה שנחשבת דלת נשירה.
כדי להבין את ההוואפו, צריך להבין את שני גזעי האב שלו.
הבישון ההוואני הוא הכלב הלאומי היחיד שהתפתח בקובה.
שורשיו קשורים למשפחת הבישונים שהגיעה מאזורי ספרד ואיטליה, ובהמשך התבססה בקובה.
שם הוא הפך לכלב לוויה של משפחות אמידות, כלב סלון קטן, חברותי, ערני ומחובר מאוד לבני הבית.
הוא לא פותח לציד, שמירה או עבודה פיזית קשה, אלא לנוכחות אנושית קרובה, בידור וחיים בתוך הבית.
הפודל מביא צד אחר לגמרי לסיפור. למרות התדמית האלגנטית שלו, מקורו הוא בכלב עבודה שפותח לציד עופות מים.
הוא היה צריך לשחות, להביא, לחשוב מהר ולעבוד בשיתוף פעולה עם האדם.
בהמשך פותחו גרסאות קטנות יותר של הפודל, אבל החדות המחשבתית, הרצון ללמוד והאנרגיה המנטלית נשארו חלק מרכזי מהאופי.
השילוב הזה מסביר הרבה מהחיים עם הוואפו בבית מודרני.
מצד אחד, הוא כלב לוויה שמחפש קרבה, יחס וחיבור. מצד שני, הוא לא סתם כלב קטן שיושב בשקט כל היום.
יש בו מוח עובד, צורך בגירוי, נטייה להגיב לרעשים, ורצון להיות חלק מכל מה שקורה.
אם לא נותנים לזה מענה נכון, הוא עלול להפוך לנבחן, תלותי, מתוסכל או רכושני סביב אדם מסוים בבית.
ההיסטוריה של הבישון ההוואני מוסיפה עוד נקודה מעניינת.
לאחר המהפכה הקובנית של 1959, הגזע כמעט נעלם, ורק מספר קטן מאוד של כלבים שהגיעו עם משפחות שברחו מקובה שימש בסיס להתחדשותו בארצות הברית.
זה מזכיר לנו שההוואפו נושא בתוכו מורשת של כלב משפחה צמוד, כזה שחי לצד בני אדם ולא מנותק מהם בחצר.
לכן מי שמחפש כלב עצמאי, מרוחק או כזה שיסתפק בלבד שעות ארוכות, כנראה לא בוחר נכון.
האופי של הוואפו הוא שילוב של רוך, חוכמה, שמחת חיים ותלות רגשית גבוהה. בבית הוא לרוב כלב נוכח מאוד. הוא אוהב להיות ליד בני המשפחה, לעקוב אחרי תנועה בבית, להשתתף במה שקורה ולחפש אינטראקציה. זה חמוד, אבל חשוב לא להפוך את זה להרגל שבו הכלב לא יודע להירגע לבד אפילו לכמה דקות.
מול בני המשפחה הוא בדרך כלל חם, משחקי ומלא רצון לקשר. עם ילדים הוא יכול להסתדר טוב, במיוחד בבית רגוע שבו מלמדים את הילדים איך לגשת, ללטף ולכבד את הגוף הקטן שלו. עם זאת, הוא לא מתאים להתנהלות גסה, הרמות מיותרות או משחקים אגרסיביים. בגלל הגודל שלו, פגיעה פיזית יכולה לקרות מהר, וכלב שנדחק לפינה עלול להגיב בהתגוננות.
מול זרים, הוואפו לרוב חברותי, אבל יכול להיות גם ערני וקולי. יש לו נטייה לנבוח על רעשים, צעדים בחדר מדרגות, פעמון דלת או תנועה מחוץ לחלון. זו לא שמירה אמיתית במובן של הגנה פיזית, אלא התרעה. אם לא עובדים על זה נכון, הנביחות יכולות להפוך להרגל שמנהל את הבית.
עם כלבים אחרים ובעלי חיים נוספים הוא יכול להסתדר יפה, בעיקר אם עבר חשיפה נכונה בגיל צעיר. חשוב לזכור שהוא קטן, ולכן מפגשים עם כלבים גדולים צריכים להיות מבוקרים. התלהבות משחקית של כלב גדול יכולה להסתיים בפציעה גם בלי כוונה רעה.
הוואפו רגיש מאוד לבעלים. הוא לא מגיב רק למה שאומרים לו, אלא בעיקר לשפת גוף, טון, תזמון, ריח, אנרגיה והתנהלות עקבית של הבעלים. בית מבולבל מייצר כלב מבולבל. בית רגוע, עם חוקים ברורים ושגרה קבועה, מוציא ממנו את הצד הטוב ביותר.
גור הוואפו בישראל נמכר בדרך כלל בטווח של כ־7,000 עד 15,000 ש״ח. המחיר משתנה לפי ביקוש, קווי דם של ההורים, מראה הגור, בדיקות בריאות, תנאי הגידול והמוניטין של המגדל. חשוב להבין: הוואפו הוא הכלאה בין גזעים, ולא כלב גזעי עם תעודות יוחסין רשמיות כגזע עצמאי.
כלב גזעי עם תעודות מגיע מגזע מוכר וממערכת רישום מסודרת. הוואפו יכול להיות גור מהכלאה מתוכננת בין הורים מוכרים ובריאים, אבל הוא לא מקבל מעמד של גזע עצמאי עם תקן רשמי. כלב שנראה כמו הוואפו אבל מגיע ללא מידע על ההורים, בלי בדיקות ובלי שקיפות, הוא סיכון גדול יותר. מקור לא ברור עלול להסתיר בעיות בריאות, סוציאליזציה חלשה ותנאי גידול לא ראויים.
מחיר נמוך מדי צריך להדליק נורה אדומה, במיוחד בגזע עם רגישויות אורתופדיות, שיניים ופרווה שדורשת תחזוקה. אם לא מאפשרים לכם לראות את האם, את סביבת הגידול, או אם מציעים למסור גור לפני גיל 8 שבועות, עדיף לעצור. אימוץ של כלב דומה במראה יכול להיות אפשרות טובה, אבל חשוב להבין שאז בדרך כלל אין ודאות מלאה לגבי ההרכב הגנטי והבריאות התורשתית.
העלויות משתנות לפי גודל הכלב, מצב בריאותי, רמת טיפוח, אזור מגורים וסגנון החיים של המשפחה. אילוף הוא תהליך נפרד ולכן לא נכנס לטבלת העלויות השנתית.
| סעיף | עלות שנתית משוערת |
|---|---|
| מזון איכותי | כ־1,200 עד 2,500 ש״ח |
| טיפוח ותחזוקה | כ־1,500 עד 3,000 ש״ח |
| חיסונים וטיפול מונע | כ־700 עד 1,500 ש״ח |
| ביטוח בריאות | כ־1,020 עד 1,800 ש״ח |
| ציוד בסיסי וחידושים | כ־500 עד 1,500 ש״ח |
| סך הכול משוער | כ־4,920 עד 10,300 ש״ח |
הוואפו יכול להתאים מאוד לדירה בישראל. הוא קטן, לא צריך חצר גדולה, ובדרך כלל משתלב היטב בבית עירוני. אבל התאמה לדירה לא אומרת שהוא יכול לחיות בלי טיולים, גבולות ופריקת אנרגיה. כלב קטן עם מוח פעיל יכול להפוך מהר לכלב שנובח מהחלון, רודף אחרי רעשים בבית או דורש תשומת לב בלי הפסקה.
בית עם חצר יכול להיות יתרון, אבל החצר לא מחליפה טיול. חצר גם לא אמורה להפוך למקום שבו הכלב נשאר לבד שעות. ההוואפו הוא כלב לוויה, ובידוד ממושך בחצר עלול להגביר נבחנות, לחץ ותלות. במגורים עם מדרגות וללא מעלית צריך לשים לב לגודל הכלב ולרגישויות אורתופדיות כמו ברכיים וירך, במיוחד אצל גורים או כלבים שכבר מראים צליעה.
במזג אוויר חם ולח חשוב להתנהל נכון. בימים חמים, בעומס חום או כשהטמפרטורה עולה, עדיף לטייל בשעות הבוקר המוקדמות או בערב. אספלט חם עלול לפגוע בכפות הרגליים, וגם כלב קטן יכול לסבול ממכת חום אם דוחפים אותו לפעילות לא מתאימה.
רעשים הם נקודה שצריך לקחת בחשבון בישראל. אזעקות, רעמים, זיקוקים ורעשי בניין יכולים להפעיל אצל הוואפו נביחות או לחץ. לכן חשוב לתרגל כניסה רגועה לממ״ד, ליצור שם מקום מוכר ונעים, ולא לשדר לכלב בהלה מיותרת. הכלב לומד הרבה מההתנהלות שלנו. בעלים רגוע ועקבי עוזר לכלב להתייצב גם ברגעים לא נעימים.
הוואפו הוא כלב חכם מאוד, וזה יתרון גדול באילוף. אבל כלב חכם שלא מקבל גבולות לומד מהר גם את הדברים הלא נכונים. הוא יכול ללמוד שנביחה מביאה יחס, שקפיצה על אנשים מביאה ליטוף, שמשיכה ברצועה מקדמת אותו לריח מעניין, ושבכי ליד הדלת גורם לכולם לעצור הכול ולהתעסק בו.
האתגר המרכזי בגזע הוא לא חוסר יכולת ללמוד, אלא רגישות, תלות ונבחנות. לכן חשוב להתחיל מוקדם: חשיפה הדרגתית לרעשים, אנשים, כלבים, מגע, נסיעות, מספרה, וטרינר וזמן לבד. במקביל צריך לבנות בבית חוקים פשוטים: איפה נחים, מתי משחקים, איך מקבלים אורחים, איך יוצאים לטיול ואיך נרגעים אחרי התרגשות.
חשוב להבין שהכלב לא מגיב רק למילים. הוא מגיב בעיקר לשפת גוף, טון, תזמון, ריח, אנרגיה והתנהלות עקבית של הבעלים. אם פעם אחת מותר לו לנבוח על הדלת וכולם מתרגשים, ופעם אחרת כועסים עליו, הוא לא מקבל מסר ברור. בלי עקביות, אין אילוף.
בעלים רבים נופלים במקום של עודף פינוק מתוך אהבה. אין שום בעיה לאהוב, ללטף ולשחק. הבעיה מתחילה כשהכלב מקבל יחס דווקא כשהוא דורש, נובח, קופץ או לא רגוע. גבולות וחוקים הם חלק מאהבה, לא ההפך ממנה. כלב צריך שגרה, פריקת אנרגיה, משמעת ומנהיגות רגועה כדי להרגיש יציב.
כדאי לפנות לעזרה מקצועית אם מופיעות נביחות בלתי נשלטות, חרדת נטישה, הרס בבית, רכושנות סביב אדם מסוים, פחדים חזקים, קושי להישאר לבד או תגובות לא טובות לילדים וכלבים. ככל שמטפלים בזה מוקדם יותר, קל יותר לבנות הרגלים נכונים.
הטיפים כאן הם רק ההתחלה. הבסיס האמיתי הוא להבין פסיכולוגיה כלבית, גבולות, שגרה ומנהיגות רגועה. במדריך האילוף החינמי של בית הכלבים מחכים לכם 4 פרקים שמסבירים את הבסיס בצורה מסודרת, כדי שתפסיקו לנחש ותתחילו לעבוד עם הכלב בצורה ברורה יותר.
הוואפו יכול להיות כלב בריא וארוך חיים, אבל אסור לקנות את הסיפור שהוא בריא אוטומטית רק בגלל שהוא הכלאה. הוא יכול לרשת רגישויות משני הצדדים, בעיקר בעיות אורתופדיות של כלבים קטנים, בעיות שיניים ובעיות עיניים. לכן בחירת גור ממקור אחראי, בדיקות בריאות להורים ומעקב וטרינרי הם לא מותרות.
הפרווה של הוואפו היא אחת הנקודות החשובות בגידול שלו. היא יכולה להיות גלית או מסולסלת, ובדרך כלל נחשבת דלת נשירה. אבל נשירה נמוכה לא אומרת תחזוקה נמוכה. השיער המת נלכד בתוך הפרווה, ואם לא מברישים אותו הוא הופך לקשרים צמודים לעור. קשרים כאלה יכולים לגרום לכאב, גירוי ודלקות עור.
ברוב הבתים צריך להבריש כמה פעמים בשבוע, ולעיתים אפילו מדי יום, יחד עם תספורת מקצועית בערך כל 6 עד 8 שבועות. האוזניים השמוטות דורשות תשומת לב, כי לחות ושיער סביב האוזן עלולים לעודד דלקות. גם השיניים הן נקודת חולשה משמעותית, בגלל פה קטן וצפיפות שיניים.
בגזעים עם נטייה לבעיות רפואיות יקרות, ביטוח בריאות יכול להיות החלטה אחראית ולא מותרות. כשניתוח אורתופדי או טיפול שיניים מורכב יכולים להגיע לאלפי שקלים, עדיף להיערך מראש ולא לקבל החלטות תחת לחץ.
מה זה אומר: פיקת הברך מחליקה מהמקום הטבעי שלה במפרק. זה נפוץ יותר בכלבים קטנים ועלול להחמיר עם הזמן.
מה רואים בבית:
למה זה חשוב: בדרגות חמורות הבעיה גורמת לכאב, שחיקה ודלקת מפרקים, ולעיתים דורשת ניתוח.
מה זה אומר: בעיה במפרק הירך שבה אספקת הדם לראש עצם הירך נפגעת, מה שעלול לגרום לקריסה של המפרק ולכאב משמעותי.
מה רואים בבית:
למה זה חשוב: זו בעיה שלא כדאי לחכות איתה. במקרים רבים נדרש טיפול כירורגי ושיקום.
מה זה אומר: בגלל פה קטן וצפיפות שיניים, אבן שן ופלאק יכולים להצטבר מהר ולגרום לדלקות חניכיים, כאב ואובדן שיניים.
מה רואים בבית:
למה זה חשוב: הזנחה של הפה יכולה להשפיע גם על איכות החיים וגם על הבריאות הכללית של הכלב.
אל תזרקו כסף לפח!
השוו מחירים בקלות וחסכו אלפי שקלים לאורך השנים.
הוואפו לא צריך פעילות קיצונית, אבל הוא כן צריך פריקה קבועה. טיולים קצרים מדי וחיים שלמים בתוך הבית לא מספיקים לכלב כזה. הוא קטן בגוף, אבל הראש שלו עובד מהר. אם לא נותנים לו עבודה נכונה, הוא עלול להמציא לעצמו תפקידים: לנבוח על הדלת, לעקוב אחרי כל תנועה, לדרוש יחס או לחפש מה לכרסם.
השילוב הנכון עבורו הוא טיולים יומיים, משחקי הרחה, תרגילי משמעת קצרים, משחקי חשיבה ותרגול רוגע בבית. אפשר לשלב גם משחקי הבאה או מרדף מבוקר, כל עוד שומרים על עומס מתאים לגודל הכלב ולמצב המפרקים שלו. אצל גורים חשוב לא להגזים בקפיצות, מדרגות וריצות לא מבוקרות.
פריקת אנרגיה לא אומרת רק לעייף את הכלב פיזית. כלב צריך גם עבודה מנטלית, סדר, גבולות ושגרה. לפעמים 10 דקות של תרגול נכון בבית עושות יותר מטיול ארוך שבו הכלב מושך, נובח ומקבל החלטות לבד.
בימים חמים, בעומס חום או במזג אוויר חם ולח, עדיף לבצע פעילות בשעות הבוקר המוקדמות או בערב. על אספלט חם צריך להיזהר במיוחד, גם בגלל כפות הרגליים וגם בגלל עומס כללי על הגוף.
הוואפו מתאים לאנשים שרוצים כלב קטן, חכם, חברותי ומאוד מחובר לבית. הוא יכול להיות כלב נפלא לדירה, למשפחה רגועה, לזוגות, לפנסיונרים פעילים או לאנשים שעובדים מהבית. התנאי הוא להבין שהוא לא צעצוע פרוותי, אלא כלב עם צרכים ברורים: תנועה, עבודה מנטלית, גבולות, טיפוח, בריאות ושגרה.
הוא פחות מתאים למי שנעדר מהבית שעות ארוכות, למי שלא רוצה להשקיע בטיפוח, למי שמחפש כלב עצמאי מאוד או למי שחושב שכלב קטן לא צריך חינוך. לפני שמכניסים הוואפו הביתה, חשוב לבדוק היטב את מקור הגור, מצב ההורים, תנאי הגידול, הבריאות והיכולת שלכם לעמוד בתחזוקה השוטפת.
בשורה התחתונה, הוואפו יכול להיות בחירה מצוינת כשמבינים אותו נכון. האחריות של הבעלים היא לא רק לאהוב אותו, אלא גם להוביל אותו. אהבה יוצרת חיבור, אבל גבולות, שגרה ומנהיגות רגועה יוצרים כלב יציב יותר ובית שקט יותר.
