בולדוג אנגלי עתיק
ארץ מוצא
ארצות הברית
משפחה
מולוסרים וכלבי הרים
תוחלת חיים
10 עד 14 שנים
גובה ממוצע
41 עד 51 ס״מ
משקל ממוצע
23 עד 36 ק״ג
בולדוג אנגלי עתיק הוא כלב שנראה כמו כוח מרוכז על ארבע רגליים, אבל מאחורי המראה השרירי מסתתר כלב משפחתי, נאמן ורגיש יותר ממה שרבים מצפים.
זה לא בולדוג אנגלי רגיל, וגם לא כלב שמתאים לכל בית רק בגלל שהוא נראה מרשים. לפני שמכניסים Olde English Bulldogge הביתה, חשוב להבין את האופי, הבריאות, האילוף והמחויבות היומיומית. בדיוק בשביל זה הכנו לכם את המדריך הזה.
בולדוג אנגלי עתיק מתאים בעיקר לבעלים שמבינים שכלב חזק צריך בית יציב. הוא יכול להיות כלב משפחה נהדר, סבלני וקרוב מאוד לבני הבית, אבל הוא לא כלב שמסתדר טוב עם חוסר עקביות.
אם אין שגרה, אין גבולות ואין פריקת אנרגיה, הכוח שלו מתחיל לעבוד נגדכם: משיכות בטיול, התרגשות מוגזמת, משחק גס מדי או תגובות לא נכונות מול כלבים אחרים.
הטעות הנפוצה היא לבחור אותו לפי המראה. הוא נראה כמו כלב קשוח מאוד, אבל בפועל הוא צריך בעלים רגועים, עקביים ומדויקים. מצד שני, זו גם לא גרסת ספה של בולדוג אנגלי. בחוץ הוא יכול להיות אתלטי, שמח וחזק, ובבית הוא לרוב יודע להירגע אם הצרכים שלו מקבלים מענה.
בתכלס, אם אתם רוצים כלב עם נוכחות, נאמנות ואופי משפחתי, ויש לכם זמן וסבלנות לבנות איתו שגרה נכונה, יש כאן התאמה טובה. אם אתם רוצים כלב שינוהל מעצמו, זו עלולה להיות טעות יקרה.
כלב נאמן, מרשים, משפחתי ורגיש, עם שילוב נדיר של כוח ורכות.
האתגר המרכזי הוא לנהל נכון את הכוח, האנרגיה והמפגשים עם כלבים אחרים.
הרגישות החשובה ביותר היא מפרקים, בעיקר אגן ומרפקים, לצד נשימה ועור.
השם בולדוג אנגלי עתיק קצת מטעה. זה נשמע כמו גזע עתיק שנשמר מאות שנים ללא שינוי, אבל בפועל מדובר בגזע מודרני שפותח בארצות הברית בשנות השבעים של המאה ה-20. המטרה הייתה לשחזר את הבולדוג האנגלי ההיסטורי של המאות הקודמות, אבל בלי לשמר את יצרי הלחימה והאגרסיביות שהיו קשורים לייעוד המקורי שלו.
כדי להבין את הכלב של היום, צריך לחזור לאנגליה של המאות ה-13 עד ה-18. הבולדוגים ההיסטוריים שימשו חקלאים וקצבים, ובין היתר השתתפו בספורט דמים אכזרי של התמודדות מול שוורים. הכלבים של אותה תקופה היו שונים מאוד מהבולדוג האנגלי המודרני: גבוהים יותר, זריזים יותר, עם רגליים ישרות יותר, פחות קמטים, ויכולת נשימה טובה יותר. הם היו צריכים אומץ, כוח, סיבולת ותנועה מהירה.
בשנת 1835 נאסר ספורט הדמים באנגליה, והייעוד המקורי של הבולדוג נעלם. בהמשך, עם המעבר לתערוכות ולגידול למראה, הבולדוג האנגלי השתנה מאוד. הוא נעשה נמוך, רחב, פחוס יותר ובעל קמטים כבדים. השינוי הזה הפך אותו לכלב שונה מאוד מאבותיו מבחינת יכולת תנועה, נשימה ואתלטיות.
בשנת 1971 החל דייוויד לוויט, מגדל כלבים מפנסילבניה, בפרויקט מכוון לשחזור הבולדוג ההיסטורי. הוא לא ניסה להחזיר כלב לחימה. להפך. הרעיון היה לבנות כלב חזק, בריא ואתלטי יותר מהבולדוג האנגלי המודרני, אבל עם אופי יציב, משפחתי ונוח יותר לחיים בבית. לשם כך שולבו קווי דם של בולדוג אנגלי, בולדוג אמריקאי, בולמסטיף ואמריקן פיטבול טרייר, בתוכנית גידול מסודרת ולא אקראית.
ההיסטוריה הזאת מסבירה הרבה מההתנהגות של Olde English Bulldogge בבית מודרני. מצד אחד, יש בו כוח, ביטחון עצמי, נאמנות ויצר שמירה. מצד שני, המטרה המודרנית של הגזע הייתה ליצור כלב משפחה יציב ולא כלב אגרסיבי. לכן הוא יכול להיות רך מאוד עם בני הבית, אבל עדיין דורש בעלים שמבינים כלבים חזקים ולא מתנהלים איתו ברפיון.
חשוב גם לדעת שהגזע אינו מוכר באופן בינלאומי מלא על ידי הפדרציה הבינלאומית לכלבנות, אך קיימים תקנים מקומיים באירופה והוא מסווג בקרב גופים מסוימים כקרוב למשפחה המולוסרית. עבור מי שחושב לקנות גור, זה אומר שחייבים לבדוק היטב תעודות, קווי דם ובריאות. השם לבדו לא מבטיח שמדובר בכלב איכותי.
בולדוג אנגלי עתיק הוא כלב עם פער גדול בין המראה לבין ההתנהגות בבית. הוא נראה מאיים, אבל במשפחה נכונה הוא לרוב כלב קרוב, נאמן, מתרפק וסבלני. בבית הוא יכול להיות רגוע מאוד, במיוחד אחרי טיול טוב ועבודה מנטלית. בחוץ, לעומת זאת, הוא מראה צד אחר: שרירי, פעיל, שמח, חזק ולעיתים קצת גס במשחק.
מול בני המשפחה הוא לרוב קשור מאוד ורגיש להתנהלות של הבעלים. הכלב לא מגיב רק למילים. הוא מגיב בעיקר לשפת גוף, טון, תזמון, ריח, אנרגיה והתנהלות עקבית של הבעלים. אם בבית יש לחץ, צעקות וחוקים שמשתנים כל יום, הוא עלול להתבלבל. אם יש שגרה, גבולות ומנהיגות רגועה, הוא בדרך כלל מבין מהר מה מצופה ממנו.
עם ילדים הוא נחשב לרוב סבלני וטוב, אבל זו לא סיבה להשאיר אינטראקציות בלי פיקוח. זה כלב חזק וכבד, וגם משחק שמח מדי יכול להפיל ילד קטן. האחריות היא לא רק על הכלב. צריך ללמד את הילדים איך ניגשים אליו, מתי לא מפריעים לו, ואיך מכבדים מגע ומרחב.
כלפי זרים הוא עשוי להיות ערני וחשדן בהתחלה. זה לא חייב להפוך לתוקפנות, אבל זה כן אומר שסוציאליזציה מוקדמת חשובה מאוד. הוא צריך ללמוד שאורחים, שכנים, מעליות, רחוב עירוני ורעשים הם חלק מהחיים, ולא אירוע שמצריך תגובה דרמטית.
האתגר המשמעותי יותר נמצא מול כלבים אחרים. בולדוג אנגלי עתיק יכול להסתדר עם כלבים, אבל סגנון המשחק שלו פיזי, קולני ולעיתים גמלוני. כלבים קטנים או רגישים עלולים לפרש אותו לא נכון. בנוסף, ללא חשיפה נכונה, יכולה להופיע נטייה לעימותים מול כלבים מאותו מין. כאן הרבה בעלי כלבים נופלים: הם חושבים שכלב חברותי בבית יהיה אוטומטית רגוע גם מול כל כלב בחוץ. בפועל, צריך ניהול, חשיפה הדרגתית ושליטה.
בישראל אין שוק רחב וברור של בתי גידול מוכרים לבולדוג אנגלי עתיק עם קווי דם מתועדים. לפי הנתונים הקיימים, מי שמחפש Olde English Bulldogge איכותי עם תיעוד מסודר עשוי להידרש לייבוא. בארצות הברית מחיר גור ממגדל אחראי נע סביב 2,500 עד 4,000 דולר, ובייבוא לישראל העלות הכוללת יכולה להגיע בערך ל-12,000 עד 18,000 ש״ח, כולל גור, הטסה, אישורים ועלויות נלוות.
כלב גזעי עם תעודות הוא כלב שאפשר לעקוב אחרי השושלת שלו, לבדוק קווי דם, לראות בדיקות בריאות של ההורים ולהבין טוב יותר מה אתם מכניסים הביתה. כלב שנראה כמו הגזע אבל מגיע ללא תעודות יכול להיות כלב מקסים, אבל אין לכם ודאות אמיתית לגבי המקור, הבריאות או ההתנהגות העתידית. כלב ממקור לא ברור הוא כבר סיכון גדול יותר, במיוחד בגזע עם רגישויות מפרקים, נשימה ועור.
מחיר נמוך מדי צריך להדליק נורה אדומה. בגזע כזה, חיסכון בקנייה עלול להפוך להוצאה גדולה אצל הווטרינר או להתמודדות התנהגותית מורכבת. בדקו תיעוד, בדיקות אגן ומרפקים, מצב נשימה, אופי ההורים ותנאי הגידול של הגורים.
| סעיף | עלות שנתית משוערת |
|---|---|
| מזון איכותי | כ-3,000 עד 7,200 ש״ח |
| טיפוח ותחזוקה | כ-300 עד 1,200 ש״ח |
| חיסונים וטיפול מונע | כ-800 עד 1,800 ש״ח |
| ביטוח בריאות | כ-1,440 עד 2,160 ש״ח |
| ציוד בסיסי וחידושים | כ-800 עד 1,500 ש״ח |
| סך הכול משוער | כ-6,340 עד 13,860 ש״ח |
העלויות משתנות לפי גודל הכלב, מצב בריאותי, רמת טיפוח, אזור מגורים וסגנון החיים של המשפחה. אילוף הוא תהליך נפרד ולכן לא נכנס לטבלת העלויות השנתית.
בולדוג אנגלי עתיק יכול לחיות בדירה, בתנאי שלא מתבלבלים בין דירה לבין חוסר פעילות. הוא לא חייב חצר, אבל הוא כן חייב טיולים, עבודה מנטלית ושגרה. בית עם חצר יכול לעזור, אבל חצר לא מחליפה טיול. כלב שמסתובב לבד בחצר לא בהכרח פורק אנרגיה נכון, ולעיתים הוא רק צובר תסכול או מתחיל לנבוח מגירויים.
בגלל המבנה השרירי והרגישות האפשרית למפרקים, חשוב להיזהר מעומס מוגזם, במיוחד בגיל צעיר או אצל כלב עם סימני צליעה. אם גרים בבניין בלי מעלית, מדרגות רבות עלולות להיות פחות מתאימות לכלב כבד עם בעיות אגן או מרפקים. זה לא אומר שאי אפשר, אבל זה כן משהו שחייבים לקחת בחשבון מראש.
במזג אוויר ישראלי צריך להיות זהירים. למרות שהוא נושם טוב יותר מבולדוג אנגלי מודרני, עדיין מדובר בכלב בעל מבנה ראש פחוס יחסית, וחלק מקווי הדם עלולים להיות רגישים לעומס חום. בימים חמים עדיף לטייל מוקדם בבוקר או בערב, להימנע מאספלט חם, לשים לב להתנשפות חריגה ולא לדחוף אותו למאמץ כשהטמפרטורה עולה.
רעשים, אזעקות, רעמים וזיקוקים יכולים להשפיע עליו כמו על כל כלב, במיוחד אם לא הורגל לכך בצורה נכונה. תרגול כניסה לממ״ד, יצירת שגרה רגועה ושמירה על התנהלות יציבה של הבעלים הם חלק חשוב מהביטחון שלו. אם הבעלים נלחצים בכל אירוע, הכלב מרגיש את זה. אם יש סדר, קול רגוע ופעולה ברורה, קל לו יותר להבין מה עושים.
אילוף בולדוג אנגלי עתיק צריך להתחיל מוקדם. לא כי מדובר בכלב רע, אלא כי מדובר בכלב חזק. גור קטן שקופץ, מושך ברצועה או משחק בפראות אולי נראה חמוד בהתחלה. בגיל שנה, עם עשרות קילוגרמים של שריר, אותה התנהגות כבר הופכת לבעיה אמיתית.
האתגר המרכזי הוא שילוב של כוח, התלהבות, עצמאות מסוימת ורגישות לבעלים. הוא יכול ללמוד מהר, במיוחד כשהעבודה ברורה, עקבית ומתגמלת. אבל אם כל אחד בבית מתנהל אחרת, אם פעם מותר לקפוץ ופעם אסור, ואם בטיול הכלב מוביל והבעלים רק נגררים אחריו, הוא ילמד מהר מאוד שהכוח שלו משתלם.
הבסיס צריך להיות פשוט: גבולות בבית, שגרה קבועה, טיולים מסודרים, פריקת אנרגיה, תרגילי משמעת קצרים ומנהיגות רגועה. גבולות וחוקים הם חלק מאהבה, לא ההפך ממנה. כלב שלא מקבל גבולות לא נהיה מאושר יותר. הוא נהיה מבולבל יותר.
חשיפה מוקדמת לכלבים אחרים חשובה במיוחד. לא מספיק לקחת אותו לגינת כלבים ולתת לו להסתדר. צריך ללמד אותו להישאר רגוע ליד כלבים, לעבור ליד גירויים בלי להתפרץ, לשחק נכון ולהפסיק משחק כשמבקשים ממנו. אם מופיעים סימנים של נוקשות, נעילה על כלבים, רכושנות, משיכה חזקה או קושי להירגע, לא מחכים שזה יעבור לבד.
כדאי לפנות לאילוף מקצועי כבר כשיש משיכות חזקות בטיול, תגובות חריפות לכלבים, קושי עם אורחים, קפיצות על ילדים, הרס בבית או חוסר יכולת להירגע. ככל שמתחילים מוקדם יותר, כך קל יותר לבנות הרגלים נכונים במקום לפרק הרגלים בעייתיים.
הטיפים כאן הם רק ההתחלה. הבסיס האמיתי הוא להבין פסיכולוגיה כלבית, גבולות, שגרה ומנהיגות רגועה. במדריך האילוף החינמי של בית הכלבים יש 4 פרקים שמסבירים את הבסיס בצורה מסודרת, כדי שתוכלו להתחיל לעבוד עם הכלב בצורה ברורה יותר בבית.
בולדוג אנגלי עתיק פותח בין היתר כדי להיות בריא ואתלטי יותר מהבולדוג האנגלי המודרני, אבל זה לא הופך אותו לכלב חסין. נקודת התורפה המרכזית היא מערכת השלד, בעיקר אגן ומרפקים. כלב שמתחיל לצלוע, מתקשה לקום, נמנע מקפיצות או מתעייף מהר בטיולים צריך בדיקה, לא רק מנוחה.
גם הנשימה דורשת תשומת לב. החוטם שלו ארוך יותר משל בולדוג אנגלי רגיל, אבל עדיין יש קווי דם שעלולים לסבול מנחיריים צרים, חך רך מוארך או רגישות למאמץ. נחירות כבדות, התנשפות חריגה או חוסר סבילות לחום הם סימנים שחשוב להתייחס אליהם.
הפרווה קצרה והנשירה בינונית, כך שההברשה עצמה פשוטה יחסית. מה שחשוב יותר הוא טיפול בקפלי העור. לחות, לכלוך ושאריות מזון יכולים להיתקע בקפלי הפנים והצוואר ולגרום לדלקות, ריח וגירודים. צריך לנקות ולייבש היטב, לשים לב לאוזניים, לשיניים ולציפורניים, ולא לחכות שהעור יהפוך לפצע.
בגזעים עם נטייה לבעיות רפואיות יקרות, ביטוח בריאות יכול להיות החלטה אחראית ולא מותרות. כאשר ניתוח מפרקים, טיפול נשימתי או טיפול עור כרוני נכנסים לתמונה, העלויות עלולות להיות משמעותיות.
מה זה אומר: התפתחות לא תקינה של מפרק הירך, שעלולה ליצור חיכוך, כאב, דלקת מפרקים וצליעה.
מה רואים בבית:
למה זה חשוב: הזנחה עלולה להוביל לכאב כרוני ולהגבלת תנועה משמעותית.
מה זה אומר: מבנה נשימה בעייתי אצל כלבים בעלי מבנה ראש פחוס יחסית, כולל נחיריים צרים, חך רך מוארך או קנה נשימה צר.
מה רואים בבית:
למה זה חשוב: בעומס חום או מאמץ לא נכון, מצב כזה עלול להפוך למסוכן מהר.
מה זה אומר: נטייה לגירויים, דלקות בקפלי עור, פטריות ואלרגיות סביבתיות או תזונתיות.
מה רואים בבית:
למה זה חשוב: בעיות עור שנמשכות הופכות לכאב, אי נוחות והוצאה קבועה.
אל תזרקו כסף לפח!
השוו מחירים בקלות וחסכו אלפי שקלים לאורך השנים.
בולדוג אנגלי עתיק לא צריך ריצות מרתון, אבל הוא כן צריך פעילות יומית אמיתית. ברוב הבתים יתאימו לו טיולים טובים, משחקי משיכה מבוקרים, תרגילי משמעת קצרים, משחקי הרחה ועבודה מנטלית בבית. המטרה היא לא רק לעייף אותו, אלא להוריד עוררות ולבנות שליטה עצמית.
כלב כזה יכול להיות רגוע מאוד בבית אחרי שפרק אנרגיה נכון. אבל אם הוא לא מקבל יציאה מספקת, הוא עלול להתחיל לפרוק לבד: למשוך בטיול, לקפוץ על אנשים, ללעוס חפצים או לשחק גס מדי. הכלב לא עושה את זה כדי לעצבן אתכם. הוא פשוט מחפש דרך לפרוק מתח ואנרגיה.
חשוב להתאים פעילות לגיל ולמצב הגוף. גור לא צריך עומסי קפיצות חזקים, וכלב עם רגישות מפרקים לא צריך אימונים שמעמיסים עליו. אפשר לעבוד איתו על הליכה יפה, המתנה, חזרה אליכם, שליטה ליד גירויים ומשחקים שמפעילים את הראש. עבודה מנטלית של 10 דקות יכולה לעייף כלב בצורה איכותית יותר ממשחק פרוע שלא נגמר.
בימים חמים יש להעדיף פעילות בשעות הבוקר המוקדמות או הערב. הימנעו מאספלט חם, שימו לב לנשימה, ואל תתנו למראה החזק שלו להטעות אתכם. גם כלב שרירי יכול להיכנס למצוקה כשהטמפרטורה עולה.
בולדוג אנגלי עתיק מתאים לבעלים שרוצים כלב חזק, נאמן, משפחתי ובעל נוכחות, אבל מבינים שהכוח הזה דורש אחריות. הוא יכול להתאים למשפחה, לדירה או לבית עם חצר, כל עוד יש טיולים, גבולות, חשיפה נכונה ושגרה ברורה.
הוא פחות מתאים למי שמחפש כלב שלא דורש השקעה, למי שחושב שחצר תפתור הכול, או למי שלא מוכן להתמודד עם טיפוח עור, בדיקות בריאות ואילוף מוקדם. הוא גם לא הבחירה הנכונה למי שמחפש כלב אגרסיבי. זה כלב שצריך יציבות, לא הקשחה מיותרת.
לפני שמכניסים גור הביתה, בדקו היטב מקור, תעודות, קווי דם, בדיקות אגן ומרפקים, נשימה ואופי ההורים. בשורה התחתונה, עם בעלים עקביים ורגועים, בולדוג אנגלי עתיק יכול להיות כלב בית נפלא. בלי זה, אותו כלב בדיוק עלול להפוך לאתגר גדול.
