ברוהולמר
ארץ מוצא
דנמרק
משפחה
מולוסרים וכלבי הרים
תוחלת חיים
8 עד 12 שנים
גובה ממוצע
70 עד 75 ס״מ
משקל ממוצע
40 עד 70 ק״ג
ברוהולמר הוא כלב ענק עם נוכחות שקשה להתעלם ממנה, אבל מי שפוגש אותו מקרוב מגלה משהו רגוע בהרבה מהמראה שלו. מאחורי הגוף הרחב והראש המרשים נמצא כלב משפחה יציב, שקט יחסית ומאוד מחובר לבית שלו. לפני שמכניסים ברוהולמר הביתה חשוב להבין את הגודל, האופי, הבריאות והאילוף שלו, כי כאן הבחירה לפי מראה בלבד עלולה לעלות ביוקר.
ברוהולמר מתאים לאנשים שמבינים שכלב ענק הוא לא רק עניין של אהבה. הוא דורש מקום, שגרה, ניהול נכון בבית, הליכות מסודרות ובעיקר בעלים שלא נלחצים מהגודל שלו. זה כלב שמתחבר מאוד למשפחה, אוהב להיות קרוב, ושומר על הבית בעיקר דרך נוכחות, עמידה בטוחה ונביחות עמוקות שמספיקות כדי להרתיע.
הטעות הנפוצה היא לבחור בו כי הוא נראה מרשים, נדיר ואצילי, בלי להבין מה המשמעות של כלב במשקל 60 ק״ג בתוך בית ישראלי. ברוהולמר לא צריך בעלים כוחני, אבל הוא כן צריך דמות יציבה. הכלב לא מגיב רק למילים. הוא מגיב בעיקר לשפת גוף, טון, תזמון, ריח, אנרגיה והתנהלות עקבית של הבעלים.
בשורה התחתונה, זה גזע נפלא לבית הנכון, אבל בחירה לא נכונה עלולה להפוך מהר מאוד לבעיה פיזית, כלכלית והתנהגותית. אם אין לכם מרחב, זמן, סבלנות ויכולת להציב חוקים ברורים, עדיף לבחור גזע פשוט יותר לניהול.
ענק רגוע, נאמן ומרשים שיודע להיות עדין מאוד בבית.
הגודל שלו מחייב גבולות, שליטה ברצועה וניהול נכון מגיל צעיר.
היפוך קיבה ובעיות מפרקים הם הסיכונים המרכזיים שצריך להכיר.
הברוהולמר מגיע מדנמרק, ושורשיו קשורים לכלבים גדולים וכבדים ששימשו לציד, שמירה ועבודה סביב חוות ואחוזות. לפי התיעוד ההיסטורי, במאה ה-16 הובאו לדנמרק כלבי מסטיף מאנגליה, ובהמשך הם השתלבו עם כלבים מקומיים ועם כלבים גדולים נוספים מאירופה. התוצאה הייתה כלב מולוסי רחב, חזק, עמיד ובעל אופי שמירה ברור.
בימי הביניים ובתקופות מאוחרות יותר שימש הברוהולמר לציד של חיות בר גדולות כמו איילים וחזירי בר. בהמשך, כשהציד השתנה והצורך בכלבי ציד ענקיים ירד, התפקיד שלו עבר יותר לכיוון שמירה על אחוזות, חוות, בקר וסחורה. זה מסביר הרבה ממה שרואים אצלו היום: כלב שלא חייב לרוץ בלי סוף, אבל כן צריך להרגיש שיש לו תפקיד, טריטוריה ומשפחה לשמור עליה.
במאה ה-19 הגזע היה נפוץ יחסית בדנמרק וזכה לכינוי כלב הקצבים, משום שקצבים השתמשו בו לשמירה על החנויות והסחורה. אפשר לדמיין את התמונה: כלב ענק, רגוע, שוכב בכניסה, לא מחפש עימות, אבל מספיק נוכח כדי שאף אחד לא יתבלבל. זו בדיוק המהות של הברוהולמר גם היום. הוא לא אמור להיות כלב תוקפני, אלא כלב בטוח בעצמו שמרתיע קודם כל בנוכחות.
שמו של הגזע קשור לטירת ברוהולם ולרוזן נילס פרדריק ברנהרד סהסטד, שפעל לשימור הגזע כאשר החל להיעלם. הוא מסר גורים לאנשים נבחרים תחת התחייבות לשמר את קווי הרבייה, כדי לא לאבד את הטיפוס הדני המקורי. בהמשך הגזע כמעט נכחד בעקבות מלחמות העולם, מחסור במזון ומחלות. בשנות ה-70 של המאה ה-20 החלה בדנמרק תוכנית שיקום, שהתבססה גם על כלבים שהתאימו לתקן ההיסטורי גם אם לא תמיד היו בעלי תיעוד מלא.
ההיסטוריה הזו חשובה כי היא מסבירה למה הברוהולמר הוא לא סתם מסטיף גדול. הוא כלב שנבנה להיות שומר רגוע, יציב, מחובר לבית וסבלני. בבית מודרני זה יתרון גדול, אבל רק אם הבעלים מבינים שכלב כזה חייב סוציאליזציה, גבולות ושליטה מוקדמת. בלי זה, אותה נוכחות מרשימה יכולה להפוך לכלב שקשה מאוד לעצור פיזית.
האופי של ברוהולמר הוא אחד החלקים הכי מעניינים בגזע. מצד אחד, מדובר בכלב ענק עם יצר שמירה וטריטוריאליות ברורה. מצד שני, בתוך הבית הוא לרוב רגוע, סבלני ומחובר מאוד לבני המשפחה. הוא לא כלב שמחפש פעולה בלי הפסקה, ולא כלב שחייב לרוץ קילומטרים כדי להרתיע או להרגיש טוב. הוא כן צריך סדר יום, טיולים, קרבה למשפחה ותחושת ביטחון.
מול בני המשפחה הברוהולמר נוטה להיות נאמן, רך וסבלני. עם ילדים הוא יכול להיות נהדר, אבל כאן חשוב להיות כנים: הגודל שלו הוא סיכון בפני עצמו. גם כלב עדין מאוד יכול להפיל ילד קטן בתנועה אחת של גוף או זנב. לכן עם ילדים קטנים חייבים השגחה, לימוד של הילדים איך מתנהגים ליד כלב, וניהול נכון של המרחב.
מול זרים הברוהולמר בדרך כלל לא מתנפל ולא מחפש מגע מיידי. הוא בוחן, עומד, מקשיב ומחכה להבין מה קורה. אם הבעלים רגועים וברורים, הוא בדרך כלל נרגע גם כן. אם הבעלים נלחצים, מחזיקים חזק, מדברים בלחץ או משדרים חוסר ביטחון, הכלב עלול לפרש את הסיטואציה כאיום. כאן הרבה בעלי כלבים נופלים: הם חושבים שהבעיה היא הזר, אבל בפועל הכלב קורא את כל התמונה.
עם כלבים אחרים ובעלי חיים נוספים, ברוהולמר יכול להסתדר היטב כאשר הוא עובר חשיפה נכונה מגיל צעיר. יצר הרדיפה המודרני שלו נחשב נמוך יחסית, אבל זה לא פוטר את הבעלים מניהול. כלב ענק שלא למד להתנהל סביב כלבים קטנים, חתולים או אורחים עלול ליצור בעיה גם בלי כוונה רעה.
המיתוס המרכזי סביב הגזע הוא שכלב בגודל כזה חייב להיות אגרסיבי. בפועל, האופי הרצוי של ברוהולמר הוא רגוע, בטוח וסבלני. הוא שומר, אבל לא אמור להיות כלב שמגיב באלימות לכל גירוי. מנגד, גם לא נכון להציג אותו ככלב קליל שמתאים לכל אחד. זה כלב עצמאי במידה מסוימת, לפעמים עקשן, וצריך לעבוד איתו מתוך עקביות ולא מתוך מאבק כוח.
בישראל אין כיום מידע אמין על גידול סדיר ונפוץ של ברוהולמר, ולכן מי שמחפש גור גזעי בדרך כלל יצטרך לבדוק אפשרות ייבוא מחו״ל. לפי הנתונים הקיימים, גור ממגדל אמין בחו״ל עשוי לעלות בערך 2,600 עד 5,500 ש״ח לפני הוצאות ייבוא, והעלות הכוללת עם הטסה, מסמכים, בדיקות והוצאות נלוות יכולה להגיע לכ-10,000 עד 15,000 ש״ח.
חשוב להבדיל בין כלב גזעי עם תעודות לבין כלב שרק נראה כמו ברוהולמר. בגזע ענק, התעודות אינן רק עניין של יוקרה. הן מאפשרות לבדוק קווי דם, התאמה לתקן, בדיקות בריאות ואחריות של המגדל. כלב ממקור לא ברור עלול להגיע עם בעיות מפרקים, בעיות אופי או רקע גנטי לא יציב. מחיר נמוך מדי הוא סימן אזהרה, במיוחד בגזע עם סיכונים רפואיים משמעותיים.
אימוץ של ברוהולמר גזעי בישראל אינו אפשרות נפוצה לפי המידע הקיים. אם מוצאים כלב דומה לאימוץ, חשוב להתייחס אליו לפי האופי והצרכים האמיתיים שלו, ולא רק לפי השם שמצמידים לו.
| סעיף | עלות שנתית משוערת |
|---|---|
| מזון איכותי | כ-12,000 עד 13,200 ש״ח |
| טיפוח ותחזוקה | כמה מאות עד אלפי שקלים |
| חיסונים וטיפול מונע | משתנה לפי מרפאה ותוכנית טיפול |
| ביטוח בריאות | כ-1,440 עד 1,800 ש״ח בשנה הראשונה |
| ציוד בסיסי וחידושים | אלפי שקלים, במיוחד בתחילת הדרך |
| סך הכול משוער | לרוב עשרות אלפי שקלים בשנה, לפי רמת ההחזקה |
העלויות משתנות לפי גודל הכלב, מצב בריאותי, רמת טיפוח, אזור מגורים וסגנון החיים של המשפחה. אילוף הוא תהליך נפרד ולכן לא נכנס לטבלת העלויות השנתית.
ברוהולמר יכול לחיות בבית, אבל הוא לא הכלב האידיאלי לדירה קטנה וצפופה. הוא צריך מקום לשכב, להסתובב, לקום בלי להיתקע בכל רהיט, ובעיקר סביבה שבה אפשר לנהל אותו בלי מאבק פיזי. בית עם חצר מגודרת יכול להתאים מאוד, אבל חצר לא מחליפה טיולים, חשיפה ועבודה עם הבעלים.
מדרגות הן נקודה קריטית. בגזע ענק עם נטייה לבעיות אגן ומרפקים, טיפוס יומיומי רב במדרגות עלול להעמיס על המפרקים, במיוחד בגיל צעיר או בגיל מבוגר. אם גרים בבניין בלי מעלית, צריך לחשוב טוב לפני שמכניסים כלב כזה הביתה.
באקלים הישראלי צריך לנהל את הברוהולמר בזהירות. יש לו פרווה קצרה אך עם שכבה תחתית, גוף גדול וחזה עמוק. בימים חמים, בעומס חום ובמזג אוויר חם ולח, חשוב להעדיף טיולים בשעות הבוקר המוקדמות או הערב. אספלט חם עלול לפגוע בכפות הרגליים, וכל פעילות פיזית כבדה כשהטמפרטורה עולה יכולה להיות מסוכנת. לא מחכים שהכלב יקרוס כדי להבין שחם לו.
רעשים, אזעקות, רעמים וזיקוקים יכולים להשפיע גם על כלב גדול ובטוח בעצמו. הגודל לא אומר שאין רגישות. חשוב להרגיל את הכלב מראש לכניסה רגועה לממ״ד, לתרגל שגרה ברורה, ולשמור על התנהלות יציבה של הבעלים. אם בזמן אזעקה הבית נכנס לפאניקה, הכלב קורא את זה. אם הבעלים מובילים אותו בשקט וברור, יש לו על מה להישען.
אילוף ברוהולמר חייב להתחיל מוקדם. לא בגלל שהוא כלב רע, אלא בגלל שהוא נהיה גדול מהר מאוד. גור חמוד שמושך ברצועה בגיל ארבעה חודשים יכול להפוך לכלב בוגר שאי אפשר לעצור פיזית. כאן אין מקום לגישה של נסתדר כשהוא יגדל. כשהוא יגדל, זה כבר יהיה הרבה יותר קשה.
האתגר המרכזי בגזע הוא שילוב של גודל, עצמאות ויצר שמירה. ברוהולמר לומד, אבל הוא לא תמיד כלב שמבצע מיד רק כדי לרצות. הוא צריך להבין את המסגרת, את החוקים ואת התזמון. בלי עקביות, אין אילוף. אם פעם אחת מותר לו לקפוץ על אורחים ופעם אחת כועסים עליו, הוא לא מקבל מסר ברור. אם בטיול הוא מושך ואתם הולכים אחריו, הוא לומד שהוא מוביל.
חשוב לעבוד מגיל צעיר על הליכה רגועה ברצועה, כניסה ויציאה מדלתות, המתנה, רגיעה ליד אורחים, חשיפה לזרים וכלבים, והבנה של גבולות בבית. כלב כזה לא צריך צעקות ולא מאבקי כוח. הוא צריך מנהיגות רגועה, שגרה, פריקת אנרגיה, משמעת ותקשורת עקבית. גבולות וחוקים הם חלק מאהבה, לא ההפך ממנה.
אם מופיעות נבחנות מוגזמת, חשדנות חזקה, משיכה קשה ברצועה, רכושנות, קושי עם אורחים או תגובה חריפה לכלבים אחרים, לא מחכים שזה יעבור לבד. בגזע ענק, כל בעיית התנהגות קטנה הופכת מהר מאוד לבעיה גדולה בגלל המשקל והכוח. זה בדיוק הזמן לפנות לאילוף מקצועי, לפני שההתנהגות מתקבעת ולפני שהבית מתחיל להתנהל סביב הכלב.
הטיפים כאן הם רק ההתחלה. הבסיס האמיתי הוא להבין פסיכולוגיה כלבית, גבולות, שגרה ומנהיגות רגועה, ולא רק ללמד כמה פקודות. במדריך האילוף החינמי של בית הכלבים תמצאו 4 פרקים שמסבירים את הבסיס בצורה מסודרת, כדי שתוכלו להתחיל לעבוד עם הכלב בצורה ברורה יותר כבר בבית.
ברוהולמר הוא כלב ענק, ולכן הבריאות שלו דורשת תשומת לב רצינית. הבעיות החשובות ביותר בגזע קשורות בעיקר להיפוך קיבה, מפרקים ועיניים. אלה לא נושאים שכדאי להזניח, כי בגודל הזה כל טיפול, תרופה, הדמיה או ניתוח הופכים ליקרים ומורכבים יותר.
היפוך קיבה הוא מצב חירום מסכן חיים, במיוחד בכלבים בעלי חזה עמוק. בבית זה יכול להיראות כמו חוסר מנוחה, בטן נפוחה, ריור וניסיונות הקאה שלא מצליחים. במצב כזה לא מחכים. נוסעים מיד לווטרינר חירום.
בעיות אגן ומרפקים יכולות להופיע כצליעה, קושי לקום, הימנעות ממדרגות או ירידה בחשק לטייל. אצל כלב ששוקל עשרות קילוגרמים, עומס לא נכון על מפרקים מחמיר מהר. לכן חשוב לשמור על משקל תקין, פעילות מותאמת גיל, הימנעות מעומסים מיותרים ובדיקות אצל וטרינר כשיש סימן ראשון לכאב.
הפרווה של הברוהולמר קצרה, אבל יש לו שכבת פרווה תחתית והוא משיר. רוב השנה הברשה שבועית תעזור, ובעונות נשירה צריך להבריש בתדירות גדולה יותר. יש לשים לב גם לאוזניים שמוטות, לשיניים, לציפורניים ולעור. ציפורניים ארוכות בכלב ענק משנות את הדריכה ועלולות להעמיס על המפרקים.
בגזעים עם נטייה לבעיות רפואיות יקרות, ביטוח בריאות יכול להיות החלטה אחראית ולא מותרות. זה לא מבטל את הסיכון, אבל יכול לעזור להתמודד עם אירועים רפואיים גדולים בלי לקבל החלטות מתוך לחץ כלכלי בלבד.
מה זה אומר: מצב חירום שבו הקיבה מתנפחת ועלולה להסתובב על צירה. זה מצב מסכן חיים שמתקדם מהר ודורש טיפול מיידי.
מה רואים בבית:
למה זה חשוב: ללא טיפול חירום, הכלב עלול להיכנס להלם ולקריסת מערכות בתוך זמן קצר.
מה זה אומר: התפתחות לא תקינה של מפרקי האגן או המרפק, שגורמת לחיכוך, כאב, דלקת מפרקים וצליעה.
מה רואים בבית:
למה זה חשוב: בכלב ענק, גם בעיה מפרקית בינונית יכולה להפוך למגבלה קשה אם לא מנהלים אותה נכון.
מה זה אומר: מבנה העור והעפעפיים עלול לגרום לעפעף להתגלגל פנימה או לצנוח החוצה, מה שעלול לפגוע בעין.
מה רואים בבית:
למה זה חשוב: גירוי מתמשך בעין עלול לגרום כאב, זיהומים ופגיעה בקרנית.
אל תזרקו כסף לפח!
השוו מחירים בקלות וחסכו אלפי שקלים לאורך השנים.
ברוהולמר אינו כלב היפראקטיבי, אבל הוא כן צריך פריקת אנרגיה מסודרת. הליכות יומיות בקצב רגוע, חשיפה מבוקרת לסביבה, משחקי הרחה ותרגילי משמעת קצרים יכולים לעשות עבורו עבודה מצוינת. הוא לא חייב ריצות ארוכות, ובגיל צעיר חשוב במיוחד לא להעמיס על המפרקים.
פריקת אנרגיה לא אומרת רק לעייף את הכלב פיזית. כלב צריך גם עבודה מנטלית, סדר, גבולות ושגרה. ברוהולמר שלא קיבל טיול, לא קיבל תפקיד ולא מבין מה מצופה ממנו, עלול להתחיל ללעוס, לנבוח, להיצמד לבעלים או לנהל את הכניסה לבית.
משחקי הרחה, הליכה מובנית, המתנה לפני יציאה, תרגול רגיעה ליד אורחים ועבודה על קשר עין יכולים לעזור לו מאוד. בימים חמים עדיף להוציא אותו לפעילות בבוקר המוקדם או בערב, ולהימנע ממאמץ כבד בעומס חום או על אספלט חם. המטרה היא לא לשבור את הכלב מעייפות, אלא לבנות כלב מאוזן שיודע לנוח, להקשיב ולהתנהל בבית.
ברוהולמר מתאים למשפחה שמחפשת כלב גדול, רגוע, נאמן ומרתיע, אבל מבינה שהגודל הזה מגיע עם אחריות. הוא מתאים יותר לבית מרווח, לבעלים רגועים ועקביים, ולאנשים שמוכנים להשקיע בחשיפה, אילוף, בריאות ותחזוקה.
הוא פחות מתאים למי שגר בדירה קטנה בלי מעלית, למי שמחפש כלב קליל וזול לגידול, או למי שחושב שכלב גדול פשוט יסתדר לבד בחצר. ברוהולמר צריך להיות חלק מהבית, אבל עם חוקים ברורים. אהבה בלי גבולות לא מאזנת כלב כזה. היא עלולה לבלבל אותו.
לפני שמכניסים ברוהולמר הביתה, חשוב לבדוק מקור גידול, תעודות, בדיקות בריאות של כלבי הרבייה, התאמה למרחב שלכם ויכולת כלכלית לטווח ארוך. אם עושים את זה נכון, מקבלים כלב מרשים, יציב ומיוחד מאוד. אם עושים את זה מהר מדי, משלמים על זה בהתנהגות, בבריאות ובשקט של הבית.
