שיפו
ארץ מוצא
ארצות הברית וקנדה
משפחה
כלבי לוויה ושעשוע
תוחלת חיים
13 עד 17 שנים
גובה ממוצע
20 עד 45 ס״מ
משקל ממוצע
3.5 עד 8 ק״ג
שיפו Shih-poo נראה כמו כלב קטן, רך ומתוק שקל להתאהב בו מהר מאוד. אבל מאחורי המראה הדובי יש כלב חכם, רגיש, לעיתים עקשן, עם צורך אמיתי בשגרה ובגבולות. לפני שמכניסים שיפו הביתה, חשוב להבין את האופי שלו, את הטיפוח שהוא דורש ואת האתגרים הבריאותיים וההתנהגותיים האפשריים. המאמר הזה יעזור לכם להבין אם הוא באמת מתאים לבית שלכם.
שיפו הוא כלב קטן עם נוכחות גדולה בבית. הוא יכול להיות כלב לוויה נהדר לאנשים שמחפשים כלב קרוב, חברותי, חכם ושמח, אבל זו לא בחירה שמתאימה לכל אחד. בתכלס, מי שבוחר שיפו רק לפי המראה החמוד שלו עלול לגלות מהר מאוד שהפרווה, הנבחנות, התלות בבעלים והקושי האפשרי בגמילה מצרכים דורשים הרבה יותר עבודה ממה שחשב.
ההתאמה הטובה ביותר היא לבית רגוע יחסית, עם בעלים שמבינים שכלב קטן עדיין צריך חוקים. שיפו לא צריך שירימו אותו על הידיים מכל רעש, לא צריך שיוותרו לו בגלל שהוא קטן, ולא צריך שיתייחסו אליו כמו צעצוע. הוא צריך סדר יום, טיולים, עבודה מנטלית, גבולות ברורים והרבה חיבה במינון נכון.
הוא פחות מתאים לבית שבו כולם עסוקים, יוצאים מוקדם וחוזרים מאוחר. כלב כזה, עם נטייה לתלותיות ורגישות לשינויים, עלול לפתח חרדת נטישה, יללות, נבחנות או הרס בבית. הוא גם פחות מתאים למשפחות עם ילדים קטנים מאוד, לא בגלל שהוא כלב רע, אלא בגלל שהגוף שלו קטן ושביר יחסית והוא לא תמיד יסבול מגע גס, משיכות פרווה או רעש בלתי פוסק.
כלב קטן, מצחיק, חכם ומלא חיבה שמתחבר מאוד לבית.
הוא עלול להיות תלותי, נבחן ועקשן, במיוחד בלי שגרה ברורה.
פריקת פיקת הברך היא אחת הרגישויות החשובות ביותר בגזע.
השיפו הוא לא גזע טהור במובן הקלאסי, אלא הכלאה מכוונת בין שי טסו לפודל זעיר או ננסי. הוא התפתח בעיקר משנות התשעים של המאה העשרים באמריקה הצפונית, בתקופה שבה גדל הביקוש לכלבי לוויה קטנים, אינטליגנטיים ובעלי נשירה מופחתת. חשוב להבין את זה, כי בשונה מגזעים ותיקים עם תקן אחיד ומטרה היסטורית ברורה, השיפו הוא כלב עם שונות גדולה בין פרט לפרט.
כדי להבין אותו באמת, צריך להסתכל על שני גזעי האב. מצד אחד נמצא השי טסו, כלב לוויה עתיק שמגיע ממורשת סינית וטיבטית. במשך שנים רבות הוא טופח ככלב חצרות מלוכה, כלב חיק קרוב לבני הבית, בעל נוכחות קטנה אבל ביטחון עצמי לא קטן בכלל. השי טסו לא פותח כדי לרוץ בשדות או לבצע משימות עבודה מורכבות. הוא פותח כדי להיות קרוב לאדם, להיות נעים בבית, וגם להתריע כשמשהו חריג קורה בסביבה.
מהצד השני נמצא הפודל, וזה המקום שבו הרבה אנשים מופתעים. הפודל לא התחיל ככלב תצוגה מפונפן, אלא ככלב עבודה וציד עופות מים. הוא נדרש להיכנס למים, להביא ציד, לעבוד עם הבעלים ולהבין משימות. מכאן מגיעה לשיפו האפשרות להיות כלב חד, לומד מהר, אוהב משחקים ופעילות, ולעיתים גם כזה שמגיב חזק לתנועה של בעלי חיים קטנים או גירויים בחוץ.
החיבור בין שני העולמות האלה יוצר כלב מעניין, אבל גם לא תמיד צפוי. שיפו אחד יכול להיות יותר פודל באופי שלו, פעיל, חכם, זריז ומוכן לעבוד. שיפו אחר יכול להיות יותר שי טסו, רגוע יותר, עקשן יותר, אוהב נוחות ופחות מתלהב מחזרות באילוף. לכן אין כאן הבטחה לתוצאה אחת קבועה. מי שמכניס שיפו הביתה צריך להיות מוכן לכלב קטן עם שילוב של רגישות, חוכמה, רצון לקרבה ולעיתים גם עקשנות ברורה.
הייעוד המקורי של השיפו המודרני הוא בעיקר כלב לוויה. הוא לא פותח לשמירה, רעייה או עבודה פיזית קשה. אבל זה לא אומר שהוא כלב שלא צריך תעסוקה. להפך. בגלל הצד של הפודל ובגלל הרגישות הגבוהה שלו לסביבה, שיפו שלא מקבל פריקה נכונה עלול להפוך לנבחן, תלותי, חסר שקט או מתוסכל. בבית מודרני בישראל, המשמעות היא פשוטה: זה כלב קטן שמתאים לדירה, אבל לא מתאים לחיים בלי סדר.
האופי של שיפו יכול להיות מקסים, אבל צריך להכיר אותו בלי פילטרים. בבית הוא לרוב כלב קרוב מאוד לבעלים, אוהב להיות חלק מהפעילות, לעקוב אחרי בני הבית ולחפש מגע ותשומת לב. זו תכונה נהדרת כשיש שגרה בריאה, אבל היא עלולה להפוך לבעיה כשאין גבולות או כשהכלב לא לומד להישאר רגוע גם כשהבעלים לא לידו.
מול בני המשפחה שיפו בדרך כלל חם, שובב ומכוון. הוא נהנה ממשחק, ליטוף וקרבה, אבל לא תמיד אוהב מגע גס או הצקות. עם ילדים בוגרים ועדינים הוא יכול להסתדר מצוין. עם פעוטות או ילדים שמרימים, מושכים או רצים סביבו בלי שליטה, הסיכון עולה. כלב קטן שמרגיש מאוים עלול להתרחק, לנבוח או להגיב מתוך פחד. כאן האחריות היא על המבוגרים בבית, לא על הכלב.
מול זרים, שיפו עשוי להתחיל בחשדנות ונביחות. הוא לא כלב שמירה אמיתי, אבל הוא בהחלט יכול להיות כלב התרעה קטן וקולני. דפיקה בדלת, רעש במסדרון, מעלית שנפתחת או אורח שנכנס הביתה יכולים להפעיל אותו מהר. אם מחזקים את זה בלי לשים לב, למשל מרימים אותו, מדברים אליו בהתרגשות או נותנים לו לנהל את הכניסה של האורח, הנבחנות עלולה להפוך להרגל קבוע.
עם כלבים אחרים ובעלי חיים נוספים, ההתנהגות תלויה מאוד בחשיפה מוקדמת ובאופי הפרט. יש שיפואים חברותיים מאוד, ויש כאלה שמעדיפים מרחק. הצד של הפודל יכול להביא עניין ברדיפה אחרי חתולים או חיות קטנות בתנועה, ולכן לא כדאי לסמוך רק על הגודל הקטן שלו. סוציאליזציה נכונה, מפגשים רגועים וניהול רצועה חשובים מאוד.
מיתוס נפוץ הוא ששיפו הוא כלב קל כי הוא קטן וכמעט לא משיר. בפועל, גודל קטן לא אומר אופי פשוט. הוא חכם, אבל לא תמיד נוח לאילוף. הוא רגיש, אבל לא תמיד עדין בהתנהגות. הוא אוהב את הבית, אבל עלול לנבוח ממנו על כל רעש. בשורה התחתונה, זה כלב נהדר לבעלים עקביים וסבלניים, ופחות מתאים למי שמחפש כלב שלא צריך ממנו כלום.
מחיר גור שיפו בישראל מוערך בדרך כלל סביב 4,000 עד 8,000 ש״ח, אך חשוב לזכור שזהו כלב מעורב שאינו גזע רשמי עם תקן אחיד ותעודות גזע מוכרות כמו בגזעים רשומים. המחיר משתנה לפי ביקוש, גודל ההורים, מראה הפרווה, צבע, בדיקות בריאות, תנאי הגידול והמוניטין של המגדל.
כאן חשוב לעשות סדר. כלב גזעי עם תעודות מגיע מגידול מפוקח יותר, עם רישום ברור של שושלת. שיפו, לעומת זאת, הוא הכלאה מכוונת, ולכן ברוב המקרים לא מדובר בכלב גזעי עם תעודות גזע רשמיות. יש כלבים שנראים כמו שיפו אבל מקורם לא ברור, ויש גורים שנמכרים במחיר נמוך במיוחד בלי אפשרות לראות את ההורים, בלי מידע רפואי ובלי שקיפות. מחיר נמוך מדי הוא לא מציאה אוטומטית. לפעמים הוא סימן אזהרה.
לפני קנייה, אנחנו ממליצים לבדוק שהגור לא נמסר מוקדם מדי, שאפשר לראות לפחות את האם, שיש תיעוד וטרינרי, ושסביבת הגידול נקייה ורגועה. בגזע עם רגישויות ברכיים, עיניים ושיניים, חיסכון ברכישה עלול להפוך להוצאה יקרה בהמשך.
| סעיף | עלות שנתית משוערת |
|---|---|
| מזון איכותי | 1,200 עד 2,400 ש״ח |
| טיפוח ותחזוקה | 2,000 עד 4,000 ש״ח |
| חיסונים וטיפול מונע | 800 עד 1,500 ש״ח |
| ביטוח בריאות | 1,050 עד 1,800 ש״ח |
| ציוד בסיסי וחידושים | 500 עד 1,200 ש״ח |
| סך הכול משוער | 5,550 עד 10,900 ש״ח |
העלויות משתנות לפי גודל הכלב, מצב בריאותי, רמת טיפוח, אזור מגורים וסגנון החיים של המשפחה. אילוף הוא תהליך נפרד ולכן לא נכנס לטבלת העלויות השנתית.
שיפו יכול להשתלב טוב מאוד בדירה בישראל. הוא קטן, לא צריך חצר גדולה, ובדרך כלל מסתפק בטיולים מתונים ומשחקים בבית. אבל דירה לא מחליפה פריקת אנרגיה. כלב שנמצא כל היום בבית בלי תנועה, בלי הרחה ובלי גבולות, ימצא לעצמו תפקידים אחרים: לנבוח מהחלון, לעקוב אחרי כל תזוזה או לדרוש יחס בלי הפסקה.
בית עם חצר יכול להיות נוח, אבל גם כאן חשוב לא לטעות. חצר היא לא אילוף ולא טיול. אם השיפו יושב בחצר ונובח על עוברים ושבים, הוא לא פורק אנרגיה בצורה בריאה, הוא מתרגל עוררות וטריטוריאליות. בנוסף, בגלל נטייה אפשרית לבעיות ברכיים, כדאי לשים לב לקפיצות מספות, מדרגות רבות או משחקים פרועים מדי, במיוחד אצל גורים וכלבים רגישים.
באקלים הישראלי צריך להיזהר בימים חמים ובעומס חום. חלק מהשיפואים עשויים לרשת מבנה פנים פחוס יותר מהשי טסו, מה שעלול להקשות על ויסות חום. כשהטמפרטורה עולה, עדיף לטייל בשעות הבוקר המוקדמות או בערב, להימנע מאספלט חם, לבדוק את כפות הרגליים ולא לדחוף פעילות מאומצת במזג אוויר חם ולח.
גם רעשים הם נקודה חשובה. שיפו הוא כלב רגיש וערני, ולכן אזעקות, רעמים, זיקוקים ורעשי בניין יכולים להפעיל אותו. כדאי לתרגל מראש כניסה רגועה לממ״ד, ליצור שם מקום מוכר ונעים, ולא לשדר לחץ בכל פעם שיש רעש. הכלב לא מגיב רק למילים. הוא מגיב בעיקר לשפת גוף, טון, תזמון, ריח, אנרגיה והתנהלות עקבית של הבעלים. כשהבעלים רגועים וברורים, לכלב קל יותר להתייצב.
אילוף שיפו צריך להתחיל מוקדם, בעדינות אבל בלי ויתורים. זה כלב חכם, אבל חוכמה לא שווה צייתנות. הרבה בעלי שיפו מגלים שהכלב מבין מהר מה משתלם לו, במיוחד אם הוא מקבל יחס כשהוא נובח, מושך, קופץ או דורש תשומת לב. כאן הרבה בעלי כלבים נופלים: הם מתבלבלים בין אהבה לבין היעדר גבולות.
האתגר המרכזי אצל שיפו הוא שילוב של רגישות, עקשנות ותלות בבעלים. הוא עלול להתקשות בגמילה מצרכים, במיוחד אם אין סדר יום קבוע, יציאות מתוזמנות והשגחה בבית. הוא עלול לנבוח על רעשים, להתרגש מאורחים, למשוך לכיוון ריחות או בעלי חיים קטנים, ולפתח קושי להישאר לבד. זה לא אומר שיש לכם כלב בעייתי. זה אומר שצריך לבנות מערכת ברורה.
הבסיס צריך לכלול טיולים קבועים, זמני מנוחה, מקום מוגדר בבית, חוקים ברורים סביב דלתות ואורחים, תרגול הישארות לבד בהדרגה ותגובה עקבית לנבחנות. אם פעם אחת מותר לו לנבוח על הדלת וכולם מתרגשים סביבו, ופעם אחרת כועסים עליו, הוא לא מקבל מסר ברור. בלי עקביות, אין אילוף.
חשוב לזכור: כלב צריך גבולות, חוקים, שגרה ומנהיגות רגועה. גבולות וחוקים הם חלק מאהבה, לא ההפך ממנה. שיפו שמקבל רק פינוקים בלי סדר עלול להפוך לכלב לחוץ יותר, לא מאושר יותר. לעומת זאת, שיפו שמבין מה מצפים ממנו, מתי משחקים, מתי נחים, איך מקבלים אורחים ואיך יוצאים לטיול, בדרך כלל הופך לכלב הרבה יותר רגוע ונעים.
מתי כדאי לפנות לאילוף מקצועי? אם יש חרדת נטישה, נבחנות חזקה, קושי ממושך בצרכים, תגובות פחד, רכושנות, קושי עם ילדים או כלבים אחרים, או תחושה שהכלב כבר מנהל את הבית. ככל שמתחילים מוקדם יותר, קל יותר לבנות הרגלים נכונים במקום לפרק הרגלים שהשתרשו.
הטיפים כאן הם רק ההתחלה. הבסיס האמיתי הוא להבין פסיכולוגיה כלבית, גבולות, שגרה ומנהיגות רגועה, ולא רק ללמד פקודות. במדריך האילוף החינמי של בית הכלבים יש 4 פרקים שמסבירים את הבסיס בצורה מסודרת, פשוטה ומעשית לבעלי כלבים שרוצים להתחיל לעבוד נכון בבית.
שיפו יכול לחיות שנים רבות, אבל זה לא אומר שהוא חסין מבעיות בריאות. אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שכלב מעורב בהכרח בריא יותר. בפועל, שיפו יכול לרשת רגישויות משני הצדדים: מהשי טסו ומהפודל. לכן חשוב לבחור גור ממקור שקוף, לעקוב אחרי סימנים בבית ולא לדחות בדיקות כשמשהו נראה לא תקין.
הנושאים החשובים ביותר הם ברכיים, עיניים, כליות ושיניים. פריקת פיקת הברך יכולה להיראות כמו דילוג פתאומי, צליעה או הימנעות מקפיצה. בעיות עיניים יכולות להופיע כהפרשות, אדמומיות, מצמוץ או שפשוף של הפנים. בעיות כליה עלולות להיות מורכבות יותר לזיהוי, ולכן שינויים בשתייה, במתן שתן או באנרגיה דורשים בדיקה וטרינרית.
הטיפוח של שיפו הוא חלק מרכזי בגידול שלו. הפרווה כמעט לא נושרת אצל רבים מהכלבים, אבל היא נוטה לקשרים, במיוחד אם היא מתולתלת או גלית. צריך להבריש כמה פעמים בשבוע, לנקות את אזור העיניים, לשמור על האוזניים יבשות ונקיות, לגזור ציפורניים ולקבוע תספורת מקצועית בערך כל 4 עד 6 שבועות. גם השיניים דורשות תשומת לב, כי לכלבים קטנים עם לסת צפופה יש נטייה להצטברות אבן שן ובעיות חניכיים.
בגזעים עם נטייה לבעיות רפואיות יקרות, ביטוח בריאות יכול להיות החלטה אחראית ולא מותרות. ניתוח אורתופדי, טיפול עיניים או מעקב רפואי מתמשך יכולים להגיע לסכומים גבוהים, וביטוח מתאים עשוי להקל על קבלת החלטות בזמן אמת.
מה זה אומר: פיקת הברך מחליקה מהמקום התקין שלה, תופעה נפוצה יחסית בכלבים קטנים ועלולה לגרום לכאב ולצליעה.
מה רואים בבית:
למה זה חשוב: במקרים קלים נדרש מעקב, ובמקרים חמורים יייתכן צורך בניתוח ושיקום.
מה זה אומר: שיפו עלול לסבול מהפרשות דמעות, כיבי קרנית או קטרקט, במיוחד אם ירש מבנה פנים ועיניים בולטות יותר.
מה רואים בבית:
למה זה חשוב: בעיות עיניים יכולות להחמיר מהר, וכאב בעין הוא מצב שלא כדאי להמתין איתו.
מה זה אומר: בעיה התפתחותית בכליות שעלולה לפגוע בתפקוד הכליה, לעיתים כבר בגיל צעיר.
מה רואים בבית:
למה זה חשוב: בעיות כליה דורשות אבחון, בדיקות דם ומעקב, ולעיתים טיפול מתמשך.
אל תזרקו כסף לפח!
השוו מחירים בקלות וחסכו אלפי שקלים לאורך השנים.
שיפו לא צריך מרתון, אבל הוא בהחלט צריך תנועה יומית. שניים עד שלושה טיולים קצרים עד בינוניים, זמן הרחה, משחק בבית ותרגילי משמעת פשוטים יכולים לעשות הבדל גדול. כלב קטן שלא פורק אנרגיה לא הופך אוטומטית לכלב רגוע. לפעמים הוא פשוט מוציא את זה בנביחות, דרישה לתשומת לב או חוסר שקט.
פריקת אנרגיה לא אומרת רק לעייף את הכלב פיזית. כלב צריך גם עבודה מנטלית, סדר, גבולות ושגרה. משחקי הרחה, חיפוש חטיפים, תרגול מקום, הליכה רגועה ברצועה, המתנה לפני יציאה מהדלת ומשחקי חשיבה פשוטים יכולים להיות יעילים מאוד לשיפו. הצד החכם שלו צריך אתגר, והצד הרגיש שלו צריך מסגרת.
אפשר לשלב משחקי הבאה קצרים, מרדף מבוקר אחרי צעצוע ותרגילי פוקוס, אבל לא להגזים בקפיצות או פעילות פרועה, במיוחד אם יש רגישות בברכיים. אצל גורים חשוב לבנות עומס בהדרגה. אצל כלבים בוגרים כדאי לשמור על שגרה קבועה. בימים חמים יש להעדיף פעילות בשעות הבוקר המוקדמות או הערב, להימנע מאספלט חם ולוודא שהכלב לא נכנס לעומס חום.
שיפו מתאים לבעלים שרוצים כלב קטן, קרוב, חכם ומלא אופי, ומוכנים להשקיע בו באמת. הוא מתאים לדירה, לאנשים שנמצאים הרבה בבית, לזוגות, יחידים ומשפחות עם ילדים בוגרים שמבינים שצריך להתייחס לכלב בעדינות ובכבוד. הוא פחות מתאים למי שמחפש כלב עצמאי מאוד, למי שנעדר שעות ארוכות או למי שלא רוצה להתעסק בטיפוח ואילוף.
התנאי המרכזי להצלחה איתו הוא שילוב נכון בין אהבה לבין גבולות. אם תיתנו לו רק פינוקים, הוא עלול להפוך לחסר שקט ותלותי. אם תבנו לו שגרה ברורה, טיולים, תעסוקה, מנוחה וכללים עקביים, תקבלו כלב לוויה נפלא ונעים יותר לחיים בבית.
לפני שמכניסים שיפו הביתה, בדקו את מקור הגור, את מצב הבריאות של ההורים, את רמת השקיפות של המגדל ואת הזמן שיש לכם להשקיע. כלב קטן הוא לא אחריות קטנה. הוא פשוט אחריות בגודל אחר.
